בשלבים המוקדמים מחלת הסכרת עלולה לפגוע ברשתית ללא פגיעה בראיה, וללא תסמינים המזהירים את החולה בסכרת שהעין נפגעה. לכן חשוב מאד להבדק באופן סדיר על ידי רופא עיניים אף במקרים בהם אין פגיעה בראיה.
בשלבים מתקדמים המחלה עלולה לגרום להפרעה בראיה שתתבטא בטשטוש הדרגתי בראיה, או ירידה פתאומית בראיה או עכירויות בשדה הראיה .
לרב הפגיעה במחלת הסכרת הינה בשתי העיניים, אך לא תמיד באותה חומרה.
מחלת הסכרת פוגעת בתפקודם של כלי הדם הקטנים. הרשתית מכילה כמות גדולה של כלי דם קטנים, ומאד פגיעה לרמות סוכר שאינן מאוזנות.
זוהי הצורה השכיחה של פגיעת סכרת ברשתית. על פי בדיקת קרקעית העין על ידי רופא העיניים, ניתן לדרג את חומרתה כפגיעה קלה, בינונית, חמורה או חמורה מאד. מחלת הסכרת פוגעת בדפנות כלי הדם וגורמת לדימומים, להיווצרות בליטות קטנות בדפנות כלי הדם ("מיקרואנוריזמות") ולדליפת נוזלים מכלי הדם, וכן לשינויים במבנה הורידים ולחיבורים לא תקינים בין עורקים לורידים. הסיבה העיקרית לירידה בראיה בסוג זה היא בצקת במקולה.
מחלת הסכרת פוגעת בדפנות כלי הדם. כתוצאה מכך, עלול להיות דלף של נוזל מתוך כלי הדם אל רקמת הרשתית. הנוזל המצטבר ברשתית גורם לעיבוי שלה ולבצקת במקולה , האזור במרכז הרשתית שבו נמצא הריכוז הגבוה ביותר של חיישני האור האחראים על הראייה החדה. בצקת במקולה גורמת בהדרגה לירידה בראייה, ומאובחנת על ידי רופא העיניים בבדיקת הרשתית לאחר הרחבת האישונים . בדיקות עזר לאבחנה של בצקת ולמעקב אחר תגובה לטיפול בבצקת הינן בדיקת ה- OCT ובדיקת פלורסצאין אנגיוגרפיה.
זוהי פגיעה חמורה יותר ברשתית, בה נוצרים כלי דם חדשים, שאינם תקינים. כלי הדם החדשים עלולים לדמם ולגרום לירידה בראייה עקב דם המתפזר בחלל העין (חלל הזגוגית ). עם התקדמות המחלה, כלי דם אלו מצטלקים ומושכים את הרשתית ממקומה. במצב זה, חדות הראייה ושדה הראייה עלולים להיפגע במידה ניכרת. כלי דם חדשים עלולים להיווצר גם בחלקה הקדמי של העין. במקרים אלו, מקום ניקוז הנוזלים מהעין עלול להיסתם על ידי רקמה המכילה את כלי הדם האלו, והלחץ בתוך העין עלול להגיע לערכים גבוהים.
* יש לציין כי כל חולה סכרת חייב להיבדק על ידי רופא עיניים באופן סדיר, מחשש להתפתחות פגיעה ברשתית.
![]() | מתי עלי להבדק על ידי רופא עיניים ? |
![]() | טיפולים בפגיעת סכרת ברשתית |