קרטוקונוס
קרטקונוס (Keratoconus), או בעברית קרנית חרוטית, היא מחלת עיניים תורשתית הפוגעת במבנה הקרנית. מחלה זו הופכת את הקרנית לדקה יותר ומשנה את צורתה מצורת כיפה למבנה חרוטי – קונוס. מבנה זה מוביל לפגיעה ביכולת של קרני האור להיכנס אל העין באופן תקין, ובקיצור לעיוות בחדות הראייה.
שכיחות המחלה היא 1:2,000 אנשים, והיא מופיעה בעיקר בקרב צעירים בגיל ההתבגרות. לא ניתן למנוע את המחלה, אך אבחון מוקדם ומתן טיפול יאפשרו למנוע את התקדמותה ואת השלכותיה.
תסמינים
ברוב המקרים, המחלה בשלביה הראשונים אינה כוללת תסמינים, ואלו מופיעים רק עם התקדמותה. תסמיני המחלה בשלביה המתקדמים כוללים: פגיעה הדרגתית בראייה, עלייה במספר המשקפיים ועלייה בצילינדר. במצבים שבהם המחלה התקדמה מאוד וחלה פגיעה משמעותית בקרנית, שינוי במספר המשקפיים כבר לא יועיל.
אבחון
אבחון קרטקונוס נעשה בעיקר בעזרת מיפוי קרנית בשלבים מתקדמים של המחלה, כאשר יש גם ממצאים שניתן לראות במנורת סדק. מנורת סדק היא כלי להערכת כל חלקי העין, המאפשרת לרופא העיניים לסקור ביסודיות את הקרנית, הלחמית, העפעפיים, הקשתית, הרשתית ועוד. הבדיקה מסייעת לרופא להעריך אם קיימת עדות למחלות עיניים או לפגיעה באחד או יותר מחלקי העין. מיפוי קרנית היא בדיקה המאפשרת לאתר עיוות או שינוי שחל בפני השטח של הקרנית, וכן מעניקה מידע על כוח התשבורת של הקרנית, כלומר האופן שבו קרני האור נכנסות אליה. ההכנה למיפוי קרנית כוללת הסרת עדשות מגע רכות לפחות שבוע לפני הבדיקה, ועדשות מגע קשות – כשבועיים לפחות לפני מועד הבדיקה. פענוח הבדיקה מבוצע על ידי רופא עיניים.
טיפול
הטיפול בקרטקונוס מבוצע תוך התאמה לחומרת המחלה. כאשר המחלה בשלביה ההתחלתיים ניתן לטפל בה באמצעות הרכבת משקפיים. בשלבים מתקדמים יותר של המחלה משקפיים כבר אינם מאפשרים חדות ראייה טובה, ויש צורת בעדשות מגע מיוחדות לקרטוקונוס. לרוב עושים שימוש בעדשות קשות או עדשות סקלרליות. עדשות סקלריות הינן עדשות מגע גדולות וקשיחות שמיועדות בעיקר למטופלים עם קרטוקונוס ומאפשרות גם למטופלים עם קרטוקונוס מתקדם להגיע לחדות ראייה טובה. חשוב לציין כי שימוש במשקפיים או בעדשות מגע אינו משפיע על מהלך המחלה או על קצב התקדמותה, אלא מסייע בשיפור הראייה בלבד. הליך כירורגי בשם קרוס לינקינג עוצר את הדרדרות הקרטוקונוס ב-95% מהמקרים. מטרת הטיפול הוא חיזוק הקרנית, דבר שמוביל לעצירת המחלה. קרוס לינקינג נעשה תחת הרדמה מקומית, ונחלק לשני שלבים: השלב הראשון כולל הסרת אפיתל הקרנית והזלפת ויטמין B2 (ריבופלבין). לאחר ספיגתו בקרנית, מבוצע השלב השני של ההליך, הכולל הקרנת אור אולטרה סגול מסוג UVA, יחד עם הזלפת ריבופלבין. השילוב של השניים מוביל לחיזוק הקשרים בין הסיבים המרכיבים את הקרנית ולהקשחתה. תהליך ההחלמה מהניתוח מהיר יחסית, ואורך בממוצע מספר ימים. ייתכן שהימים הראשונים שלאחר הניתוח ילוו בכאב מקומי. למעט עדשת מגע טיפולית שיש להרכיב על העין למספר ימים, אין הנחיות מיוחדות לאחר הניתוח, וניתן לחזור לפעילות רגילה. כאשר המחלה מתקדמת ולא ניתן לשפר את הראייה באמצעות עדשות או משקפיים, אפשר להציע ניתוח להשתלת קרנית.
פטריגיום
פטריגיום (Pterygium) או בעברית תבלול, הוא גידול שפיר הגדל בלחמית העין ומטפס על הקרנית. הפטריגיום מכיל כלי דם ולכן נראה כמעין קרום אדמדם. הגורם לפטריגיום אינו ידוע, אך נמצא קשר בינו לבין קרינת השמש, שמביאה להאצת ההתפתחות שלו. בנוסף, נראה שישנו מרכיב גנטי בפטריגיום, והבעיה שכיחה יותר אצל מטופלים להם קרובי משפחה הסובלים מפטריגיום. ללא טיפול, פטריגיום עלול לגדול ולכסות בהדרגה את הקרנית, ולהוביל לעיוות הקרנית ולפגיעה ביכולת הראייה.
תסמינים
פטריגיום עלול להוביל לתסמינים כמו יובש, צריבה, גרד, תחושה של גוף זר בעין, דמעות ואודם בעין, לצד הפרעות ראייה.
אבחון
אבחון פטריגיום נעשה באמצעות בדיקה אצל רופא העיניים.
טיפול
בשלבים ראשוניים מאוד, ניתן לתת טיפול בתחליפי דמעות וטיפול וטיפות נוגדות דלקת שמקלות על האי נוחות אך לא משנות את גודל הפטריגיום. כמו כן, מומלץ להרכיב משקפי שמש בכל שהייה בחוץ, על מנת להפחית את החשיפה לקרני ה- UV. הטיפול בפטריגיום כולל הסרתו באמצעות ניתוח, על ידי רופאי עיניים מומחי קרנית. הניתוח נעשה בעין טל בשיטה חדשנית ובטוחה, הכוללת הדבקת שתל הלחמית באמצעות דבק ביולוגי (ללא צורך בתפרים). מדובר בהליך פשוט וקצר, הנמשך כ-15-30 דקות ומבוצע בהרדמה מקומית. במהלך הניתוח רקמת הפטרגיום מופרדת ומוסרת מרקמות הלחמית והקרנית. לאחר מכן המנתח כורת את רקמת הפטרגיום ומשתיל באזור רקמת לחמית בריאה, המוצמדת אל הרקמה הקיימת באמצעות דבק ביולוגי. הטיפול מסתיים בחבישת העין עם משחה אנטיביוטית. מדובר על הליך ניתוחי עם סיכונים מעטים מאוד ואחוזי הצלחה גבוהים.
זיהום וכיב בקרנית
זיהומים, דלקות וכיבים בקרנית עלולים להיגרם על ידי חיידקים, נגיפים, פטריות או אמבות. תסמיני הזיהום משתנים בהתאם לגורם, וכך גם אופי הטיפול הדרוש.
גורמי סיכון לזיהום בקרנית:
● יובש בעיניים.
● דלקת עפעפיים כרונית.
● טראומה לקרנית או לעין.
● חדירת גוף זר לקרנית שימוש בעדשות מגע - בייחוד לאחר הרכבה ממושכת של העדשות, או חוסר הקפדה על כללי היגיינה, הכוללים שטיפת ידיים לפני הרכבת העדשות, וניקיון העדשות וקופסת האחסון שלהן.
● שחיה בבריכות מזוהמות
● נגיף ההרפס – הרפס מסוג סימפלקס (Herpes Simplex) עלול להוביל לדלקות חוזרות בקרנית, כיב או בצקת. הרפס מסוג זוסטר מוביל לפריחה ושלפוחיות בעור, וכאשר אלו מתבטאים בפנים הם עלולים להוביל לפגיעה בקרנית. התפרצות הרפס מסוג זוסטר שכיחה יותר במבוגרים ובחולים עם מערכת חיסונית מוחלשת. חשוב להדגיש שווירוס ההרפס קיים במטופלים רבים במצב רדום ובאזורים שונים בגוף, ביניהם גם במרכז העצבי בעין. גורמים שונים, ביניהם מחלת חום, לחץ נפשי וחשיפה משמעותית לשמש , הנגיף עלול "להתעורר" ולהוביל לזיהום בעין.
תסמינים
התסמינים של זיהום או דלקת בקרנית עלולים לכלול:
● עין אדומה וכואבת.
● עפעפיים נפוחים ואדומים.
● עיניים דומעות רגישות לאור.
● ירידה בראייה.
● הפרשת מוגלתית.
● נקודה לבנה על גבי הקרנית, המהווה את המוקד הזיהומי (האבצס).
אבחון
אבחון זיהום או דלקת נעשה בבדיקת עיניים אצל רופא העיניים. לעתים יהיה צורך בנטילת דגימה מהנגע הזיהומי ואז רופא העיניים ייקח תרבית מהנגע בקרנית, וישלח אותה לבדיקה במעבדה.
טיפול
התאמת הטיפול תעשה בהתאם לגורם הדלקת או הזיהום. כשמדובר בכיב זיהומי מחיידק, הטיפול יכלול הזלפה אינטנסיבית של טיפות אנטיביוטיות רחבות טווח, עד להחלמת הכיב. הטיפול בהרפס יכלול תרופות אנטי ויראליות, בעיקר זובירקס במשחה לעיניים או בכדורים. בדלקת המערבת רקמות עמוקות יותר, יינתנו טיפות המכילות סטרואידים, לצד התרופות האנטי-ויראליות, על מנת לדכא את התהליך הדלקתי ההרסני בקרנית. במקרים קשים יותר, כאשר דרכי הטיפול השמרניות לא מובילות לשיפור במצב הקרנית, או כאשר הדלקת או הזיהום גורמים להתנקבות של הקרנית, ייתכן שיהיה צורך בניתוח להשתלת קרנית.
השתלות קרנית
הסיבות להשתלת קרנית
ניתוח להשתלת קרנית נעשה במצבים שבהם אפשרויות הטיפול הקיימות בבעיה אינן יעילות מספיק, או במצבים שמדובר במחלה מתקדמת שהפתרון היחיד עבורה הוא ניתוח. הניתוח כולל החלפה חלקית או מלאה של הקרנית הפגועה בקרנית בריאה מתורם שנפטר. כאשר ההליך נעשה בצורה נכונה ועל ידי רופא עיניים מומחה קרנית מיומן ומנוסה, סיכויי ההצלחה של הניתוח גבוהים מאוד.
מספר סיבות אפשריות לצורך בהשתלת קרנית, אלו העיקריות שבהן:
● קרטוקונוס מתקדם
● זיהום קשה בקרנית
● פציעה בקרנית שלא ניתן לתקן
● בצקת בקרנית שהופיעה לאחר ניתוח קטרקט והובילה לפגיעה בקרנית
● כשלון בניתוח קודם להשתלת קרנית
● עכירות בקרנית בעקבות פגיעת חומרים כימיים
סוגי ניתוחים להשתלות קרנית
● DMEK (Descemet's membrane endothelial keratoplasty)
● DSAEK (Descemet's stripping automated endothelial keratoplasty)
● DALK (Deep Anterior Lamellar Keratoplasty)
● PKP (Penetrating Keratoplasty)
במרכז הרפואי עין טל מבוצעים ניתוחים להשתלת קרנית מסוג DMEK ו- DSAEK
ניתוח להשתלת קרנית מסוג DMEK
הליך זה כולל השתלת קרנית אחורית בעובי חלקי, ומיועד למטופלים שהאנדותל שלהם פגוע, אך השכבות הקדמיות של הקרנית תקינות. הניתוח כולל לקיחת חלק מקרנית התורם, והצמדתה לחלק האחורי של הקרנית. בניתוח זה מחליפים למעשה כ- 5% מעובי הקרנית. הניתוח נעשה בהרדמה מקומית, כאשר לעתים אף אין צורך בתפרים. בסיום הניתוח מבוצעת הצמדה של הרקמה המושתלת אל חלקה הפנימי של הקרנית, באמצעות בועת אוויר שנספגת מאליה מספר ימים לאחר הניתוח. לאחר הניתוח המטופל מתבקש לשכב על הגב למשך 1-3 ימים. ההחלמה מהניתוח אורכת מספר שבועות.
ניתוח להשתלת קרנית מסוג DSAEK
DSAEK הוא הליך להשתלת קרנית אחורית, המתאים למטופלים בעלי אנדותל פגוע, ושכבות קדמיות תקינות בקרנית, שאינם יכולים לעבור ניתוח מסוג DMEK מסיבות שונות. כמו ניתוח DMEK כולל הסרת רקמת האנדותל הפגועה בעין המטופל והחלפתה ברקמת אנדותל משולבת ברקמת קרנית מתורם. כמו כן, גם הליך זה מתבצע הרדמה מקומית. בניתוח זה עושים שימוש בשתל קרנית מעט יותר עבה מאשר ב-DMEK (100-120 מיקרון לעומת כ-7 מיקרון בDMEK). לאחר מכן מבוצעת הצמדה של הרקמה המושתלת אל חלקה הפנימי של הקרנית, באמצעות בועת אוויר, שנספגת מאליה מספר ימים לאחר הניתוח. בחלק מהמקרים אין כלל צורך בתפרים בסיום הניתוח, ובמקרים אחרים הרופא יחליט שיש צורך בתפרים בודדים, שאותם ניתן להסיר בממוצע כחודש לאחר הניתוח.
ניתוח להשתלת קרנית מסוג DALK
DALK הוא ניתוח השתלת קרנית שבו משתילים כמעט את כל שכבות הקרנית פרט לדצמט ואנדותל (השכבות הפניומיות ביותר של הקרנית). מבצעים ניתוח זה כאשר השכבות הקדמיות של הקרנית פגועות, אך אין פגיעה באנדותל הקרנית. הניתוח נעשה בהרדמה מלאה וכולל השתלת קרנית מתורם ותפירתה לעין, תוך שימור תאי האנדותל של המטופל.
ניתוח להשתלת קרנית מסוג PKP
PKP הוא ניתוח השתלת קרנית בעובי מלא, המתאים במקרים בהם כל שכבות הקרנית פגועות. הניתוח כולל השתלת קרנית מתורם בשלמותה בעין המטופל, במקום הקרנית החולה, ותפירתה לעין. הניתוח מבוצע לרוב בהרדמה מלאה, ותקופת ההתאוששות מניתוח זה אורכת כ- 8-12 חודשים.
איזה סוג ניתוח עדיף?
הניתוח העדיף הוא כתלות בבעיה שממנה סובל המטופל. במקרים שבהם הפגיעה היא בחלק הפנימי ביותר של הקרנית – באנדותל, אז יש ניתוחי השתלת קרנית חלקית כגון DSAEK או DMEK אשר עדיפים על פני השתלת קרנית בעובי מלא מהסיבות הבאות:
● שיעורי ההצלחה גבוהים מאוד, ותהליך החלמה קצר יותר לעומת השתלת קרנית בעובי מלא.
● הליך בטוח יותר ובעל סיכון מופחת לסיבוכים.
● משך החלמה קצר יותר.
● שיעורי דחייה נמוכים יותר – מכיוון שמדובר בהשתלת קרנית בעובי חלקי.