עין טל המומחים לרפואת עיניים

מחלת הגלאוקומה

סוגי גלאוקומה

גלאוקומה ראשונית רחבת זווית

זהו הסוג השכיח ביותר בעולם המערבי ובישראל בפרט. גלאוקומה מסוג זה היא כרונית ונגרמת מחסימה בלתי נראית של תעלות הניקוז הפנימיות של העין. התסמינים מתבטאים לרוב בלחץ תוך עיני גבוה, המחלה  גורמת לפגיעה איטית והדרגתית בעצב הראייה ובשדה הראייה. יש לציין שקיימת תת קבוצה של חולים המכונה "גלאוקומה פתוחת זווית עם לחץ נמוך". בקרב חולים אלה הלחץ התוך עיני אינו עולה מעבר לטווח הלחצים הנורמלי והם מהווים כ-20% מכלל החולים. משערים כי בגלאוקומה מסוג זה, יש הפרעה בזרימת הדם לעצב הראייה, או הפרשה של רעלנים המזיקים לעצב הראייה.

גלאוקומה חריפה צרת זווית

מחלה זו שכיחה בעיקר במזרח הרחוק והיא נגרמת כתוצאה מחסימה אנטומית של אזור הזווית המנקזת של העין. היא יכולה להיות מלווה בסימפטומים של כאבי ראש, כאבי עיניים וטשטוש ראייה חולף בעיקר בשעות בין הערביים והיא נוטה להתפתח בהדרגה. 

גלאוקומה סגורת זווית

מחלה זו שכיחה בעיקר במזרח הרחוק והיא נגרמת כתוצאה מחסימה אנטומית של אזור הזווית המנקזת של העין. היא יכולה להיות מלווה בסימפטומים של כאבי ראש, כאבי עיניים וטשטוש ראייה חולף בעיקר בשעות בין הערביים והיא נוטה להתפתח בהדרגה. 

גלאוקומה שניונית

מחלת הגלאוקומה יכולה להתפתח באופן משני למחלות ולסינדרומים עיניים אחרים, כמו גלאוקומה משנית לחסימות כלי דם בעין (כמו סכרת או חסימות כלי דם ורידיים), גלאוקומה לפיגמנט (PDG) או גלאוקומה לחלבון (PXF) עיניים, כתגובה לטראומה או לניתוחים עיניים, לגידולים ולמצבים נוספים.

גלאוקומה מולדת

במקרים נדירים מחלת הגלאוקומה יכולה להופיע כבר מהלידה.

אבחון מחלת הגלאוקומה

כיצד נאבחן את מחלת הגלאוקומה?

כדי לאבחן את מחלת הגלאוקומה ה רופא יבצע בדיקה מקיפה. הוא ימדוד את הלחץ התוך עיני -באמצעות מד הלחץ (טונומטר) המחובר למנורת הסדק הנמצאת בכל מרפאת עיניים. לאחר מכן, נבדוק את העין במנורת הסדק – ונעריך את  מבנה עצב הראיה. מראה העצב יכול להעיד הם יש גלאוקומה.

בדיקת שדה ראייה

זוהי בדיקה חיונית לאבחנת המחלה; הבוחנת את היקף שדה הראיה של כל עין. היא נעשית בעזרת מכשיר ממוחשב, היוצר הבהובים של אור לבן בעוצמות וגדלים משתנים אליהם הנבדק צריך להגיב באמצעות לחיצה על כפתור. במידת הצורך, נבצע צילומי OCT – מכשיר חדשני שמסייע הן לאבחון מוקדם של המחלה והן למעקב אחר קצב התקדמותה. ונמדוד את עובי הקרנית המרכזית (פכימטריה).

מתי חשוב להיבדק?

המחלה אינה מלווה בסימנים או בסימפטומים כלשהם עד לשלביה המאחרים, ולכן יש חשיבות רבה למעקב סדיר אצל רופא עיניים. מומלץ לערוך בדיקות סקר חד שנתיות לכל אדם מעל גיל 40. לאור חשיבות הגילוי והטיפול המוקדמים, חשיבות הבדיקה התקופתית עולה ככל שעולה מספר גורמי הסיכון הידועים למחלה, לרבות: לחץ תוך עיני מוגבר, סיפור משפחתי של גלאוקומה וגיל מבוגר.

גורמי סיכון למחלת הגלאוקומה

לחץ תוך עיני גבוה

לחץ גבוה בתוך העין זהו גורם הסיכון החשוב ביותר לגלאוקומה. העין היא כדור סגור שבתוכו נוצרים כל הזמן נוזלים החשובים לשמירה על צורתה של העין ועל תפקודה. הלחץ התוך עיני נקבע על- ידי שיווי המשקל בין כמות הנוזל הנוצר בעין לבין כמות הנוזל המנוקז ממנה. הסיבה להיווצרות לחץ תוך עיני גבוה היא ככל הנראה הפרעה לניקוז הנוזלים מהעין. הלחץ הגבוה בעין פוגע באופן מכני בסיבי העצב, והוא משבש את זרימת הדם התקינה אל העצב. הלחץ בעין נמדד על ידי רופא העיניים באמצעות מכשירים מיוחדים והוא נמדד ביחידות של מ"מ כספית.

גורמי סיכון נוספים

גנטיקה בקרב בני משפחה מדרגה ראשונה, גיל מבוגר, מוצא אפריקאי ומבנה של קרנית מרכזית דקה בעין. בנוסף גם שימוש בסטרואידים , קוצר ראיה (מיופיה), רוחק ראיה (היפראופיה), חבלה וטראומה. כמו כן מחלות שונות בכלי הדם כגון: יתר לחץ דם, סוכרת, מגרנות וכו' מהוות גורמי סיכון לגלאוקומה.

טיפול בגלאוקומה

מטרת הטיפול במחלת הגלאוקומה הינה לשמור על הראיה תוך כדי שמירה על איכות חיי המטופל. הטיפול מתמקד בהורדת הלחץ התוך-עיני עד "טווח המטרה" שהוא טווח הלחצים שבו תעוכב הפגיעה בעצב הראיה. מומחה הגלאוקומה יתאים לכל חולה באופן אישי את "החליפה הטיפולית" המתאימה לו, תוך התחשבות במצב בריאותו הכללית של המטופל, מצב העין, חומרת הגלאוקומה וקצב התקדמותה. חשוב להדגיש כי הטיפול אינו יכול לרפא את המחלה ובוודאי שלא לתקן את הנזק שכבר נגרם לעצב הראייה! הטיפולים יכולים למנוע או להאט באופן משמעותי את התקדמות הנזק, במטרה להבטיח ראייה תפקודית טובה לאורך זמן. קיימות שלושה זרועות לטיפול בגלאוקומה: טיפול תרופתי, טיפולי לייזר וטיפולים ניתוחיים. ניתן להשתמש בכל אמצעי בנפרד או לשלב ביניהם על פי צורך.

טיפול תרופתי

הטיפול כולל מגוון תרופות הניתנות לרוב בטיפות לעין ו/או בכדורים. במקרים בהם לא מספיקה תרופה אחת, ניתן לשלב בין תרופות ממשפחות שונות כדי לשפר את השליטה בלחצים.  מאחר ומדובר במחלה כרונית, חובה להתמיד בטיפול כל החיים ולא להפסיקו אלא באישור רופא העיניים.

טיפולי לייזר

לייזר אירידופלסטי LI

טיפול לייזר החיוני בחולים בעלי מבנה של זווית צרה. מדובר בטיפול לייזר פשוט ובטוח יחסית. לאחר שמכינים את העין לטיפול באמצעות טיפות מיוחדות, מבוצע הטיפול בישיבה, תחת הרדמה מקומית. מטרת הטיפול הינה לייצר חריר קטנטן בקשתית העין. החור נועד למעבר של נוזלים בין מדורי העין השונים.

לייזר טרבקולופלסטי סלקטיבי (״לייזר קר״) SLT

הטיפול בלייזר להורדת הלחץ התוך עיני יכול להוות קו טיפול ראשון בגלאוקומה, או להתבצע בנוסף לטיפול בטיפות עיניים. אופן הטיפול: לאחר הכנת העין לטיפול באמצעות טיפות מיוחדות, הוא מבוצע תחת הרדמה מקומית באמצעות טיפות. אורך הטיפול הינו כמספר דקות והוא אינו כרוך בכאב. הטיפול נחשב בטוח יחסית והוא משפר את הניקוז הטבעי של העין דרך זווית הניקוז של העין. SLT מוריד את הלחץ התוך עיני ברוב המטופלים והוא מגיע למלוא השפעתו כ 4-6 שבועות מיום הביצוע. מאחר והשפעת הטיפול עשויה לדעוך עם הזמן, חשוב להישאר במעקב רפואי גם לאחריו ובמידת הצורך ניתן גם לחזור עליו.

ניתוחי גלאוקומה

על אף שרוב חולי הגלאוקומה מטופלים היטב באמצעות תרופות ו/או טיפולי לייזר, חלקם נזקקים עם הזמן גם לניתוח. קיימים סוגים שונים של ניתוחים אך המכנה המשותף של כולם הוא הורדת הלחץ התוך עיני על ידי שיפור ניקוז הנוזל מהעין. סוג הניתוח יקבע על ידי מומחה הגלאוקומה המנתח והוא יותאם למטופל על פי שקלול של גורמים שונים לרבות, מצבו הכללי של המטופל, מבנה העין הייחודי שלו, חומרת המחלה ועוד. ניתן לבצע את הניתוחים בנפרד או במשולב עם ניתוחי קטרקט במידת הצורך.

רוב ניתוחי הגלאוקומה מבוצעים תחת הרדמה מקומית ורובם דורשים תקופת החלמה בת מספר שבועות. הניתוחים נבדלים ביניהם במידת היעילות והבטיחות שלהם. באופן כללי, ככל שהניתוח יותר פולשני הוא יותר יעיל מחד אך פחות בטוח לראיה מאידך. בחלק מהניתוחים נעשה גם שימוש בשתלים תוך עיניים (נקזים) ובחלקם נעשה שימוש בחומרים נוגדי צלקת (אנטי-מטבוליטים). חשוב להדגיש שהמעקב והטיפול לאחר הניתוח חשובים לא פחות מהניתוח עצמו.

ניתוחים זעיר פולשניים (MIGS)

בשנים האחרונות נכנסו לשימוש שורה ארוכה של ניתוחים זעיר פולשניים. הם נבדלים ביניהם במנגנון הפעולה, בטכניקה הניתוחית וכיו"ב. מדובר בניתוחים חדשים יחסית ועל אף שרמת הבטיחות של רובם גבוהה יחסית, עדיין נדרשת הוכחה בנוגע ליעילותם ארוכת הטווח. חלק מהניתוחים נעשים ללא השתלת נקז (GATT, MIMS, Goniotomy, KDB ואחרים) ובחלקם יש צורך בהשתלת נקזים שונים (כמו iStent inject, XEN ועוד).

ניתוחים קלאסיים

הניתוח הקלאסי הראשי המוביל כיום לטיפול בגלאוקומה הוא הטרבקולקטומי. בניתוח יוצרים דרך ניקוז חדשה המאפשרת לנוזל המצטבר בעין להתפנות ועל ידי כך ירידה בלחץ התוך עיני. במהלך הניתוח נעשה פתח בדופן העין שמאפשר ניקוז של נוזל לאזור השלפוחית התת לחמיתית (bleb) החבויה מתחת לעפעף העליון של העין. נהוג להשתמש בחומרים מונעי צלקת במהלך הניתוח. 

נקז ע"ש AHMED

בניתוח זה מוחדרת צינורית סיליקון ללשכה הקדמית של העין והיא המנקזת את הנוזל התוך עיני ללוחית ניקוז המוצמדת אל הדופן החיצונית של העין. כך מערכת ניקוז חדשה שמאפשרת הורדה של הלחץ התוך עיני.