עין טל המומחים לרפואת עיניים

יש לכם קטרקט? יש מה לעשות!

קטרקט – עכירות של עדשת העין

קטרקט היא ממחלות העיניים הנפוצות ביותר. לא ניתן למנוע מראש את המחלה והפתרון היחידי הוא כירורגי

 

פרופ' אסיה מסביר על יתרונות עדשות הטריפוקליות, המאפשרות למנותחים ראייה טובה באופן משמעותי למגוון מרחקים. שיפור הראייה הוא גם לטווח ארוך וקצר וגם לטווחי הביניים, הנחוצים כל כך ביום יום.

מהם השלבים לפני הניתוח? איך מתבצעים שלבי ההכנה לניתוח? ומה קורה בניתוח עצמו? מומחי עין טל מסבירים שלב אחר שלב.


בראיון עם פרופ' דוד ורסנו, ריכזנו לכם את כל מה שחשוב לדעת על מנגנון המחלה, גורמי הסיכון העיקריים והניתוחים הקיימים הפותרים את הבעיה מהשורש.

כל אדם שואף להאריך חיים. אלא שיחד עם הרצון הזה, עלינו להיות מודעים לכך שהגוף שלנו – וגם החושים – אינם יכולים להישאר צעירים לנצח. ההידרדרות ביכולות שלנו צפויה להתגבר ככל שהשנים חולפות, ופעמים רבות היא נראית בלתי נמנעת. זהו בדיוק המקרה של קטרקט ("ירוד"), אחת ממחלות העיניים השכיחות ביותר.

"קטרקט הוא השינוי של העדשה התוך עינית", מסביר פרופ' דוד ורסנו – מנתח עיניים בכיר ומומחה לניתוחי קטרקט "העדשה, במצב התקין, שקופה וממלאת את תפקידה היטב. עם השנים היא נעשית בהדרגה עכורה. התפקוד של העין והיכולת שלנו לראות דברים אינם נפגעים בשלבים הראשונים, אולם מאוחר יותר – לרוב בגילאי שישים ואילך – אנחנו מתחילים להרגיש ירידה חדה בראייה. בסופו של דבר, אם נחיה מספיק שנים סביר להניח שלכל אחד מאיתנו יהיה קטרקט", לכן ניתוחי הקטרקט נפוצים מאוד. מדי שנה מתקיימים בישראל כ-60,000-50,000 ניתוחים".

לדברי פרופ' ורסנו, כדי להבין מהו קטרקט יש לבחון קודם לכן את האופן בו פועל חוש הראייה. "העין האנושית בנויה באופן דומה למה שאנחנו מכירים במצלמות. היא כוללת מערכת אופטית המורכבת מהקרנית (החלון הקדמי של העין), הרשתית (החלק האחורי של העין, החיישן) והעדשה התוך עינית. המערכת האופטית מקבלת את האור מבחוץ, שוברת אותו ומכוונת אותו אל החיישן. החיישן קולט את הפעולה ומעביר אותה למוח, שמפרש את התמונה".

"בתוך המערכת הזו, הקטרקט הוא השינוי של העדשה התוך עינית. העדשה, במצב התקין, היא שקופה וממלאת את תפקידה היטב. עם השנים היא נעשית בהדרגה עכורה ושקופה הרבה פחות, כך שעדשה אצל בחור בן 30 תהיה שקופה פחות מאשר אצל ילד בן 10".

האם קיימים גורמים נוספים שעלולים לגרום לקטרקט?

"קטרקט מתפתח בכל הגילאים, כשלעיתים אפילו תינוקות נולדים עם קטרקט, אולם השכיחות בקרב האוכלוסיות הצעירות נמוכה מאוד ועולה משמעותית ככל שמזדקנים. מעבר לגיל יש גורמים אחרים, שוליים יותר, דוגמת שימוש ממושך בתרפות סטרואידיות, סוכרת, חשיפה מרובה לשמש או לקרינה אולטרה סגולה, מחלות וניתוחים אחרים בעיניים, חבלה ישירה בעיניים, גנטיקה ועוד".

את הקטרקט אי אפשר למנוע מראש, וטיפול תרופתי לבעיה טרם פותח. ד"ר ורסנו ממליץ להיבדק אחת לשנה לפחות החל מגיל ארבעים, ובכל מקרה בו חשים בירידה בראייה. אם הבעיה מאובחנת – ורופא עיניים אמור להבחין אותה בקלות – הפתרון היחידי כיום הוא ניתוח קטרקט, המבוסס על הסרת העדשה העכורה מהעין והחלפתה בעדשה מלאכותית צלולה. הראייה שתושג במסגרת הניתוח אינה מושלמת, אולם ד"ר ורסנו מעיד שמדובר בשינוי חסר תקדים עבור המנותחים.

"הניתוח משפר משמעותית את הראייה. אנשים רבים מגלים שלאחריו אינם זקוקים למשקפיים כלל ביום-יום, או זקוקים למשקפיים רק בפעולות הדורשות ראייה חדה במיוחד. בחלק מהמקרים אפשר אפילו לתקן את הצילינדר בעיניים על מנת ליצור את התמונה החדה הנדרשת".

ניתוח קטרקט בעין טל

מהן הטכניקות הקיימות בניתוחי הקטרקט?

ניתוחי קטרקט היו קיימים במובן מסוים עוד משחר ההיסטוריה, אולם אין ספק שכניסת הטכנולוגיה לתמונה שינתה את הכללים. "הטכניקה המקובלת בעולם המערבי בעשורים האחרונים מבוססת על מכשיר אולטרה סאונד רוטט ("פאקו") המוכנס לעין, מפורר את העדשה ושואב את החלקים ממנה. בד בבד התפתחו עדשות קטנות שאפשר להכניסן דרך פתח שכזה".

"בשנים האחרונות נכנסו לתמונה מכשירי הלייזר, בהם נעשה כיום שימוש בניתוחים במקביל למכשיר הפאקו. מכשיר הלייזר מופעל בתחילת הניתוח ומפורר את העדשה לחלקים, כך שנדרשת פחות אנרגיה ממכשיר הפאקו בניתוח. הלייזר מאפשר לבצע את המלאכה בצורה אוטומטית, מדויקת ואמינה".

התהליך מתחיל בסבב בדיקות, לבחינת סוג הבעיה והיקפה. "את הבדיקות אני מבצע לרוב כמה שבועות לפני הניתוח, כשבמקביל להן המטופל יכול לבצע את ההכנות האחרות – למשל בדיקות דם סטנדרטיות, או קבלת אישור מרופא המשפחה לביצוע הטיפול. במהלך הבדיקות, אני בוחן בין השאר את הקרנית ומבנה העין, מאפייני המטופל, המחלות שהוא סובל מהן, התרופות שהוא נוטל ועוד. לעיתים מבצעים הכנה לניתוח כדי להגדיל את סיכויי ההצלחה".

האם קיימים סיכונים בניתוח?

"ניתוח קטרקט הוא פשוט, קצר, בעל אחוזי הצלחה גבוהים במיוחד ושיעור סיבוכים נמוך במיוחד. הניתוח עצמו נעשה בהרדמה מקומית, כשהמנותחים מתבקשים להימנע מתזוזה. לחלק מהמטופלים עלולה להיווצר אי נעימות רגעית עקב חומרי ההרדמה או האור המסנוור, אולם מעבר לכך לא צפויים קשיים נוספים. הדבר הטוב ביותר שאפשר לעשות הוא לשכב בשלווה, לחשוב על דברים טובים ולחכות שהניתוח יסתיים".

מתי רואים את השינוי בראייה?

"הראייה משתפרת בהדרגה. כשם שלא מצפים מאדם שעבר השתלת ברך לרוץ מיד, כך לא סביר שאדם שעבר ניתוח בעיניים יראה בצורה מושלמת כבר לאחר הניתוח. אחרי שבוע או שבועיים אפשר להגיע לחדות ראייה מספקת, שמאפשרת לאדם לתפקד בצורה סבירה. את התוצאה הסופית מקבלים בדרך כלל לאחר כחודש או חודשיים".

מהן ההנחיות למטופלים לאחר הניתוח?

"לכל רופא יש את הדרישות שלו. כדי להימנע מסיבוכים משמעותיים במהלך בתקופת ההחלמה, אני מחמיר מעט ומבקש מהמנותחים לא להרטיב את העין, להימנע ממגע בעין וליטול תרופות במשך כמה שבועות. יש לגשת למעקב יום לאחר הניתוח, בדרך כלל נהוג לראות את הפציינט שוב כשבוע, שבועיים או חודש לאחר הניתוח, בהתאם לשיקול דעתו של הרופא".

פרופ' ורסנו מאמין שהטכנולוגיות המשמשות לניתוחי קטרקט עשויות להמשיך ולהשתפר בשנים הקרובות. ""הגביע הקדוש" בתחום הוא עדשה דינמית שיודעת לסדר טווחים שונים של אופטיקה. מטרה נוספת היא לשפר את השיטות הקיימות, כך שהטראומה לעין תקטן עוד יותר וההחלמה תהיה מהירה יותר. טיפול תרופתי שימנע מראש את ההידרדרות ישנה לחלוטין את התחום, אולם אנחנו עדיין רחוקים מכך. כולנו מקווים שהפתרונות יימצאו, כך שלילדים שלנו כבר לא יהיה צורך בניתוחי קטרקט".

מאת: ליאור פרג' (ישראל היום) מראיין את פרופ' ורסנו הינו רופא עיניים בכיר ומומחה לניתוחי קטרקט במרכז עין טל, ועומד בראש יחידת הקרנית בביה"ח איכילוב.  למידע על ניתוחי קטרקט במרכז עין טל>

פרופסור דוד ורסנו

נשמח לעמוד לשירותכם

השאירו פרטים ואנו ניצור איתכם קשר

זימון תור לעין טל

Odoro Integration Test