ניוון מקולרי תלוי גיל (AMD)
ניוון מקולרי תלוי גיל (נמ"ג – Age-Related Macular Degeneration) הינו הסיבה העיקרית לפגיעה בלתי-הפיכה בראייה מעל גיל 50. המחלה פוגעת בעיקר באזור מרכז הראייה בעין, ולכן גורמת לירידה בחדות הראייה וגם לתחושת עיוות. התוצאה היא הגבלה על פעולות יום יומיות כמו נהיגה, זיהוי פנים, קריאה, כתיבה, צפייה בטלביזיה, וכד'. הסיבה לכך היא פגיעה בקולטני האור הרגישים המצויים באזור מרכז הראייה וכן תהליכי הניוון שגורמים לאובדן הדרגתי של הקולטנים וכך לירידה בראייה.
התסמינים וגורמי הסיכון לניוון רשתית
המחלה נפוצה מאוד, ושכיחותה עולה עם הגיל, כאשר מעל גיל 75 יכולה להיות קיימת בכ- 30% מהאוכלוסיה. גורמי סיכון נוספים, מעבר לגיל, יכולים להיות רקע משפחתי של המחלה, ועישון. מטופלים עם נמ"ג חשים טשטוש בראייה, מתקשים בקריאה ובזיהוי תווי פנים, ועלולים לראות גם "מריחה" של אובייקטים. בדרך כלל המחלה מערבת את שתי העיניים במידה שווה או שונה.
המחלה מופיעה בשתי תצורות. התצורה הנפוצה של המחלה נקראת "יבשה" (Dry AMD) ומהווה כ-80% מכלל המקרים. בתצורה היבשה קיים ניוון הדרגתי של קולטני האור במקולה, שגורמים לירידה בחדות הראייה. לרוב, אובדן הראייה הוא הדרגתי ומתהווה מספר שנים התצורה הנוספת נקראת "רטובה" (Wet AMD) והיא שלב מתקדם יותר של המחלה ומתפתחת רק בקרב 10-15% מהמקרים. בתצורה זו בנוסף לתהליך הניוון של קולטני האור, קיימת גם היווצרות כלי דם לא תקינים מתחת לרשתית שדולפים ומדממים לתוכה. כך הם מאיצים את הפגיעה ברשתית והירידה בראייה. החולים במחלה זו עשויים לסבול מהדרדרות פתאומית ומהירה של חדות הראייה.
אבחון ניוון רשתית
אבחון נמ"ג נעשה ע"י בדיקת מומחה רשתית, ולעיתים גם בעזרת דימות כגון צילומי OCT או פלורסצאין. למחלה היבשה אין טיפול, אולם עדיין חשוב להגיע לבדיקת מעקב תקופתיות, על מנת לזהות שינויים שייתכנו. מומלץ ליטול תוספי ויטמינים שעומדים בתקן שנקרא AREDS2, שמכילים בעיקר ויטמיני C ו-E, שלהם יעילות במניעת התקדמות המחלה לתצורה הרטובה. חשוב להדגיש שהויטמינים אינם משפרים את הראייה.
טיפול בניוון מקולרי
הטיפול במחלה הרטובה מבוסס על הזרקות תוך עיניות, של תרופות שנועדו לעכב את תהליכי יצירת כלי הדם הלא תקינים והדלף מהם. תרופות אלה שייכות לקבוצה הנקראת "מעכבי-VEGF", וכיום יש בארץ 5 כאלה: אבסטין, לוסנטיס, איליאה, ביאוביו, ו-ואביזמו.
