צניחת עפעפיים היא מחלה נפוצה, במיוחד בגיל מבוגר
המחלה פוגעת בשדה ובחדות הראייה, מהווה פגם אסתטי מובהק ומשבשת את שגרת החיים של הסובלים ממנה. החדשות הטובות: כיום יש טיפולים מתקדמים ויעילים מאוד לצניחה. ד"ר אשר מילשטיין, מומחה לפלסטיקה של העין, מסביר למה כוח הכבידה לא מנצח תמיד.
צניחת עפעפיים, או בלועזית "פטוזיס", היא מחלת עיניים במסגרתה העפעף העליון צונח ומכסה באופן קבוע חלק מהעין. תופעה זו המופיעה בדרך כלל שאנו מתבגרים ונושקים לגיל השלישי אך לא רק, פוגעת ומפריעה לתפקוד ולראיה במספר אופנים. "צניחת עפעפיים עלולה לפגוע בצורה משמעותית בחדות הראייה או בשדה הראייה של האדם", מסביר ד"ר אשר מילשטיין, מנתח בכיר במרכז המומחים עין טל ומומחה לפלסטיקה של העין (אוקולופלסטיקה). "הכבדות הנוצרת עקב צניחת העפעפיים עלולה לגרום לקשיים בביצוע פעולות דוגמת קריאה או צפייה בטלוויזיה. ייתכן שעקב המאמץ של האדם לפתוח את עיניו ייעשה שימוש יתר בשרירים, שעלול להביא לעייפות, לכאבי ראש ולבעיות אחרות".
"כשאנחנו מתבוננים בפנים, אנו שמים לב קודם כל לעיניים. במקרה של אדם הסובל מפטוזיס, הפגיעה האסתטית ברורה. המראה אינו סימטרי, ועלול להיווצר רושם שהאדם "עייף" או "מבוגר" מכפי שהוא באמת".
הסיבות לצניחת עפעפיים עשויות להיות מגוונות, לרבות מחלות או ניתוחי עיניים שהאדם עבר, אולם הפקטור המרכזי הוא הגיל: "כשאנחנו מזדקנים, חלק מהשרירים שתפקידם לפתוח ולהרים את העפעף עלולים להיחלש, מה שבשילוב עם כוח הכבידה מביא לצניחת עפעפיים. בעיה אפשרית נוספת הם עודפי עור, שהולכים ומצטברים עם השנים עקב הירידה בגמישות העור".
איך מאבחנים את המחלה?
"חלק מרכזי באבחון הוא הקשבה לתלונות החולה, במסגרתה מנסים להבין מתי החלה המחלה, האם היא משתנה במשך היום, מהי השפעתה על התפקוד וכן הלאה. תהליך האבחון כולל מדידות של ממדי צניחת העפעפיים, בחינה של היקף הפגיעה באיכות ובשדה הראייה וצילום של העין. כמובן שאם קיימת מחלה נוירולוגית הגורמת בין השאר לצניחת עפעף, יש לאבחן אותה ולטפל בה ישירות".
כיצד נעשה הטיפול בצניחת העפעפיים?
"לאחר אבחון המחלה, חשוב לטפל בה בהקדם בעיקר על מנת שהסבל של המטופל ייפתר במהרה. ראשית בוחנים האם מדובר בצניחת עפעף "אמיתית", כלומר, צניחה הנגרמת עקב פגיעה בשריר. במקרה כזה, נדרש חיזוק של השריר באמצעות ניתוח חיצוני או פנימי. כאשר הניתוח הוא פנימי, אין צורך לרוב בתפרים, התוצאה הקוסמטית טובה יותר ויציבותה נשמרת לפרקי זמן ארוכים. הגישה החיצונית שמורה בעיקר למצבים מורכבים באופן יחסי".
אם צניחת העפעפיים נובעת מעודפי עור שרוכבים על העפעף, הטיפול הוא בעודפים עצמם. הסרת העודפים נעשית באמצעות חתכים בעור ושימוש בתפרים, רצוי נספגים. כאשר צניחת העפעף נגרמת עקב שילוב של פגיעה שרירית ועודפי עור, מטפלים במקביל בשתי הבעיות. "ההחלטה האם לבצע ניתוח ואת סוגו מתקבלת על פי ממצאי בדיקת הראייה וסקירה פיזית של העפעפיים", מסביר ד"ר מילשטיין. "הניתוח עצמו פשוט ונעשה בחלק הארי של המקרים בהרדמה מקומית. הוא אינו מלווה בכאבים, וגם לאחריו לא צפויים כאבים. מרבית האנשים יעברו אותו ללא כל קושי, כולל מבוגרים בגילאי 80 או 90 שמצבם הבריאותי תקין. שיעור הסיבוכים מינימלי: הסיכון העיקרי הוא שהעין המנותחת תישאר פתוחה מדי, מה שעלול ליצור חוסר סימטריה ולפגוע בפן התפקודי".
מה לגבי תהליך ההחלמה?
"ההחלמה בדרך כלל מהירה ונמשכת ימים בודדים עד שבוע. יש צורך להשתמש במשחה, אם הניתוח מבוצע בצורה החיצונית, או בטיפות כאשר הוא נעשה בגישה פנימית. משתמשים למשך ימים ספורים בקומפרסים קרים כדי להקטין את שטפי הדם. שבוע לאחר הניתוח המטופל מגיע לביקורת, כשהמשך המעקב נתון לשיקול דעתו של הרופא המבצע".
לאילו תוצאות אפשר לצפות?
"רוב המטופלים מדווחים על שיפור קיצוני באיכות החיים שלהם. נתקלתי בחולים שכבר במהלך הניתוח אמרו שהם רואים טוב יותר, או ששדה הראייה שלהם נפתח פתאום. הניתוח מקל על ביצוע פעולות שהיו עבורם מורכבות קודם לכן, למשל קריאה או צפייה בטלוויזיה".
ד"ר מילשטיין מדגיש שחשוב לברר היטב מי המנתח שעתיד לקחת על עצמו את המשימה. תחום הפלסטיקה של רפואת העיניים התפתח בשנים האחרונות בזכות רופאי עיניים, שרתמו את הידע שלהם והטכנולוגיות החדישות על מנת לבצע את הטיפולים בצורה פשוטה, מהירה ומוצלחת יותר. "בניתוחי צניחת עפעפיים, ועל אחת כמה וכמה כאשר הניתוחים אינם אסתטיים בלבד, הכרחי לוודא שהמנתח הוא רופא עיניים שעבר תת התמחות בפלסטיקה. רופא שכזה יידע מהי הדרך הנכונה לבצע את הניתוח כדי לא לפגוע בעין וכיצד להתמודד עם סיבוכים שעלולים להופיע במהלך או אחרי הניתוח. פלסטיקאים שאינם רופאי עיניים יתקשו לבצע את הניתוח באותה רמת מומחיות".
ד"ר מילשטיין הינו רופא עיניים בכיר ומומחה לניתוחי אוקולופלסטיקה במרכז עין טל, ועומד בראש השירות לאוקולופלסטיקה במרכז רפואי קפלן.
מאת: ליאור פרג', יוני 2020, ישראל היום