זיהום וכיב בקרנית
גורמי סיכון לזיהום בקרנית
● יובש בעיניים.
● דלקת עפעפיים כרונית.
● טראומה לקרנית או לעין.
● חדירת גוף זר לקרנית שימוש בעדשות מגע - בייחוד לאחר הרכבה ממושכת של העדשות, או חוסר הקפדה על כללי היגיינה, הכוללים שטיפת ידיים לפני הרכבת העדשות, וניקיון העדשות וקופסת האחסון שלהן.
● שחיה בבריכות מזוהמות
● נגיף ההרפס – הרפס מסוג סימפלקס (Herpes Simplex) עלול להוביל לדלקות חוזרות בקרנית, כיב או בצקת. הרפס מסוג זוסטר מוביל לפריחה ושלפוחיות בעור, וכאשר אלו מתבטאים בפנים הם עלולים להוביל לפגיעה בקרנית. התפרצות הרפס מסוג זוסטר שכיחה יותר במבוגרים ובחולים עם מערכת חיסונית מוחלשת. חשוב להדגיש שווירוס ההרפס קיים במטופלים רבים במצב רדום ובאזורים שונים בגוף, ביניהם גם במרכז העצבי בעין. גורמים שונים, ביניהם מחלת חום, לחץ נפשי וחשיפה משמעותית לשמש , הנגיף עלול "להתעורר" ולהוביל לזיהום בעין.
תסמינים
התסמינים של זיהום או דלקת בקרנית עלולים לכלול:
● עין אדומה וכואבת.
● עפעפיים נפוחים ואדומים.
● עיניים דומעות רגישות לאור.
● ירידה בראייה.
● הפרשת מוגלתית.
● נקודה לבנה על גבי הקרנית, המהווה את המוקד הזיהומי (האבצס).
אבחון
אבחון זיהום או דלקת נעשה בבדיקת עיניים אצל רופא העיניים. לעתים יהיה צורך בנטילת דגימה מהנגע הזיהומי ואז רופא העיניים ייקח תרבית מהנגע בקרנית, וישלח אותה לבדיקה במעבדה.
טיפול
התאמת הטיפול תעשה בהתאם לגורם הדלקת או הזיהום. כשמדובר בכיב זיהומי מחיידק, הטיפול יכלול הזלפה אינטנסיבית של טיפות אנטיביוטיות רחבות טווח, עד להחלמת הכיב. הטיפול בהרפס יכלול תרופות אנטי ויראליות, בעיקר זובירקס במשחה לעיניים או בכדורים.
בדלקת המערבת רקמות עמוקות יותר, יינתנו טיפות המכילות סטרואידים, לצד התרופות האנטי-ויראליות, על מנת לדכא את התהליך הדלקתי ההרסני בקרנית. במקרים קשים יותר, כאשר דרכי הטיפול השמרניות לא מובילות לשיפור במצב הקרנית, או כאשר הדלקת או הזיהום גורמים להתנקבות של הקרנית, ייתכן שיהיה צורך בניתוח להשתלת קרנית.
