עמוד לזכרו של פרופ' מיכאל בלומנטל ז"ל

פרופ' מיכאל בלומנטל ז"ל 1935-2007

(כתב: פרופ' אהוד אסיה, פורסם בירחון " העין – EyeUpdate"  יוני 2007)

ב-23 באפריל 2007 הלך לעולמו פרופ' מיכאל בלומנטל, מבכירי רופאי העיניים בארץ ובעולם.

פרופ' מיכאל בלומנטל נולד בשנת 1935, בעיר טבריה, בן ל-2 הורים רופאי עיניים. בשנת 1954 החל את לימודי הרפואה בבית הספר לרפואה הדסה באוניברסיטה העברית בירושלים, שם גם התמחה ברפואת עיניים החל משנת 1962. לאחר שנתיים וחצי של התמחות נסע לעבוד בארצות אפריקה מלאווי וטנזניה עד סוף 1966 ושם רכש מיומנות קלינית וכירורגית אשר עיצבו את דמותו כמנתח עיניים מוכשר ויצירתי. לאחר שנתיים בהן עבד במחלקת העיניים של בי"ח הדסה בירושליים נסע פרופ' בלומנטל להשתלמות בארה"ב במקטע הקדמי של העין (גלאוקומה וקטרקט), אז התוודה לחידושים בתחומים אלו ובראשם – השתלת עדשות תוך עיניות. בשנת 1970 התמנה פרופ' בלומנטל למנהל מחלקת העיניים של בית החולים סורוקה בבאר-שבע ומנהל מערך העיניים של אזור הנגב והוא בן 35 בלבד. שש שנים אח"כ מונה למנהל מכון העיניים ע"ש גודלשגר, במרכז הרפואי שיבא בתל השומר, עד לפרישתו המוקדמת בשנת 1993. בתקופה זו גידל וחינך דור של רופאים אשר רבים מהם משמשים כיום כמנהלי מחלקות, מנהלי יחידות, ראשי איגוד, ראשי חוגים ומהמוליכים ברופאי העיניים בארץ, 10 מהם בעלי מנוי פרופסור.

פרופ' בלומנטל היה אחד מטובי מנתחי הקטרקט בעולם ומחלוצי השתלת העדשות התוך עיניות, בתקופה בה שתלים אלו נחשבו על ידי רבים כמסוכנים ומורכבים מכדי להשתמש בהן באופן קליני נרחב. הוא פיתח טכניקות ניתוחיות רבות בגישה חדשנית ובהבנה עמוקה של העין והעדשה. שיטות הניתוח שלו קובצו לטכניקה כוללת המוכרת כ- Mini-Nuc, שם המגדיר את יכולתה של השיטה להוציא באופן ידני דרך חתך מזערי את גרעין העדשה כיחידה אחת. טכניקה זו מאפשרת להשיג באמצעים בסיסיים ונגישים תוצאות ניתוחיות מעולות, המקבילות לאלו המושגות בעזרת המכשור היקר והמתקדם ביותר. בעשרות הרצאות, קורסים, מאמרים ופרקים בספרים הטיף ולימד פרופ' בלומנטל מושגים הקשורים לדינמיקה ולחץ של הנוזל התוך עיני, תוך שימוש בעירוי נוזל קבוע – נושאים המהווים כיום אבן בסיס לטכנולוגיות המתקדמות של הציוד הממוחשב וטכניקות כגון השיטה הבימנואלית. לאחרונה יצא לאור ספרו המרכז את התפיסה הבסיסית והמשמעויות הקליניות של משנתו הניתוחית. פרופ' בלומנטל גם פיתח מספר רב של מכשירים, עדשות תוך עיניות ומודיפיקציות ניתוחיות. הוא היה מחלוצי השימוש בחומרים אקריליים הידרופיליים (הידרוג'ל) והעדשות הממלאות את כל חלל הקופסית (Full-size lens). חלק מהמחקרים בוצעו במעבדה למיקרוכירורגיה תוך עינית, במכון גולדשלגר לחקר העין, אותה הקים וניהל משנת 1989.

פעילותו ברפואת העיניים היתה הרבה מעבר לניהול המחלקה הגדולה בארץ. הוא היה ראש החוג לרפואת עיניים באוניברסיטת תל-אביב, יו"ר איגוד רופאי העיניים, מקים וראש החוג לקטרקט. במסגרת פעילותו האוניברסטאית עמד פרופ' בלומנטל בראש הקתדרה ע"ש סידני פוקס, ובראש המכון לחילופי מדענים במדעי הרפואה. בשנת 1978 יזם ואירגן את הכנס המקרוכירורגי של העין ועמד בראשו משך 25 שנה רצופות, כנס שהפך להיות הגדול והחשוב בכנסי רופאי העיניים בארץ. בשנת 1981 הקים את עיתון "העין" והיה העורך הראשי שלו. אף ש-2 מפעלים אלו היו יוזמה אישית שלו, הוא דאג להעמיד אותם לרשות וחסות איגוד רופאי העיניים. העיסוק בכנס והעיתון נעשה בהתנדבות בלבד וכל עודפי ההכנסות הועברו לאיגוד לטובת מלגות ופרסי הצטיינות למתמחים ורופאים צעירים.

פרופ' בלומנטל היה הבולט שברופאי העיניים בארץ בפעילותו הבינלאומית, ושמו היה מוכר כמעט בכל מקום בעולם, הן בזכות נוכחותו ופעילותו האישית בארצות רבות, והן מהכרת טכניקת הניתוח שלו. הוא היה ממקימי האיגוד האירופאי לניתוח קטרקט ( (ESCRS – הארגון המקצועי הגדול בעולם לניתוחי קטרקט ורפרקציה. פרופ' בלומנטל אירגן את כנס הארגון בירושלים ב- 1987 ושימש כנשיא הארגון בשנים 1995-1997. הוא היה בין החברים הראשוני בארגון האמריקאי המקביל, ה- .ASCRS מחלוצי ה- IIIC, מועדון היוקרה של מנתחי הקטרקט, וחבר בארגונים הבינלאומיים החשובים AOI, ו ICO. פרופ' בלומנטל ניתח בעשרות ארצות ברחבי העולם, הן בארצות המפותחות ביותר והן בארצות העולם השלישי, ולימד אלפי רופאי עיניים את עקרונות ניתוח הקטרקט .

במקביל לפעילותו הציבורית, המדעית והבינלאומית הקים פרופ' בלומנטל את המרכז הפרטי לרפואת עיניים "עין-טל" והיה מהחלוצים בניתוחי הרפרקציה והלייזר בארץ. המרכז היווה מהיווסדו אבן שואבת לרופאים מהארץ והעולם הבאים לצפות וללמוד ממגוון הניתוחים המתבצעים בו.

פרופ' בלומנטל היה מנתח יצירתי ומחונן, מורה ומנהיג בעל שיעור קומה. מותו מהווה מכה קשה וכואבת לרפואת העיניים בארץ ובעולם, והוא יחסר מאד לחוליו, תלמידיו, עמיתיו וידידיו הרבים.

יהי זכרו ברוך