מהי מחלת הגלאוקומה?
גלאוקומה הינה מחלה שכיחה יחסית הפוגעת בכ- 70 מיליון איש ברחבי עולם והיא מהווה את הגורם השני בשכיחותו לעיוורון בעולם המערבי. כ- 8 מיליון איש מוגדרים כעיוורים כתוצאה מגלאוקומה ומספרם רק הולך ועולה. המחלה מכונה גם "הגנב השקט של הראיה" מאחר ועד לשלביה המתקדמים היא לרוב אינה כרוכה בסימפטומים. בשלביה המאוחרים של המחלה עלולה להיות פגיעה בלתי הפיכה בשדה הראיה ובחדות הראיה.
המחלה עשויה להופיע באופן ראשוני או כסיבוך המשני למחלת עיניים אחרת. היא מתאפיינת בהפרעה לניקוז הנוזל התוך עיני. ההפרעה בניקוז מובילה לרוב לעליית הלחץ התוך עיני ולפגיעה בלתי הפיכה בעצב הראייה, לצמצום הולך ומתמשך של שדה הראיה עד לאובדן ראיה מלא. הפגיעה מתבטאת תחילה בצמצום שדה הראייה ההיקפי עד לכדי פגיעה במרכזו. יחד עם זאת, חשוב לציין כי יתכנו מקרים של גלאוקומה גם בנוכחות לחץ תוך עיני נורמלי (Normal Tension Glaucoma – NTG) ויתכנו מקרים בהם שדה הראיה המרכזי יפגע בשלבים מוקדמים יותר של המחלה. ניקוז הנוזלים מתבצע דרך אזור המכונה ה"זווית". נהוג לחלק את החולים על פי מבנה הזווית לחולים בעלי זווית פתוחה ולחולים בעלי זווית סגורה.
ניתן גם לחלק את החולים לכאלה הסובלים ממחלה חריפה לעומת חולים הסובלים ממחלה כרונית. המחלה החריפה מופיעה בבעלי זווית צרה כתוצאה מסגירה פתאומית של הזווית, המובילה לחסימת הניקוז ולעליית הלחץ במידה ניכרת. מצב ייחודי זה יהא מלווה בכאב, בירידה בראיה, באודם ובסימפטומים נוספים. מקובל לקבוע כי 10% מחולי גלאוקומה פתוחת זווית וכ- 25% מחולי גלאוקומה פתוחת זווית יסבלו מעיוורון דו-עיני.
גלאוקומה יכולה אמנם להופיע בכל גיל אך שכיחותה עולה עם הגיל. גם תורשה, מוצא אפריקאי וקרנית דקה מהווים גורמי סיכון משמעותיים למחלה.
קיימים גם גורמי סיכון נוספים, כגון: קוצר או רוחק ראיה, מחלות כלי דם שונות לרבות סכרת ויתר לחץ דם, תסמונות שונות (כמו: תסמונת פיזור פיגמנט, PXF), דלקת תוך עינית (אובאיטיס), חבלה ועוד.
האם יש קשר בין מגדר לגלאוקומה?
נשים מהוות 60% מאוכלוסיית חולי הגלאוקומה בעולם, ושורה של עדויות תומכת בכך שמגדר משפיע מאד על הן על היארעות והן על שכיחות המחלה.
גלאוקומה ראשונית פתוחת- זווית (POAG- (Primary Open Angle Glaucoma: המחלה פוגעת באופן שווה בנשים ובגברים אך מאחר ונשים חיות שנים רבות יותר בממוצע לעומת גברים, מספר הנשים הסובלות מגלאוקומה בעולם הולך ועולה באופן יחסי ככל שתוחלת החיים עולה. הממצאים בספרות בעניין זה לעיתים סותרים.
ה- Framingham Eye Study מצא שיעור גבוה יותר של גלאוקומה ראשונית פתוחת זווית בקרב אוכלוסיית הגברים, אך ה- Blue Mountains Eye Stud , מצא שיעור גבוה יותר של גלאוקומה פתוחת זווית דווקא בקרב נשים. מחקרי ה- Baltimore Eye Survey and the Beaver Dam Eye Study , לא מצאו כל הבדל בשיעור שכיחות והיארעות המחלה בין נשים לבין גברים לבנים.
מחקרים שבדקו את שיעור היארעות המחלה בקרב אוכלוסיית כהות עור מצאו כי שיעור היארעות גבוה יותר בקרב גברים (Barbados Eye Study ,Los Angeles .Latino Eye Study) גלאוקומה סגורת-זווית: ידוע כי מחלה זו שכיחה בנשים פי 2-4 יותר לעומת גברים בשל מבנה זווית מולד צר יותר ושיעור גבוה יותר של היפראופיה בקרב נשים. הסיכון גבוה במיוחד בקרב אוכלוסיית הנשים ממוצא אסייתי והאסקימואי ( Inuits). נשים נמצאות בסיכון גבוה יותר לעומת גברים ללקות גם בגלאוקומה עם לחץ נורמלי (NTG). גם שיעור הגלאוקומה על רקע אובאיטיס גבוה יותר בקרב נשים שכן נשים נוטות יותר באופן כללי לסבול מאובאיטיס לעומת גברים.
ידוע כי להורמוני המין יש השפעה על הלחץ התוך עיני. ראוי לציין שקיימים ממצאים סותרים בספרות בנושא. מחקר רוטרדם, המהווה את אחד המחקרים האפידמיולוגיים החשובים בעולם הגלאוקומה ומחקר מפתח בתחום חקר השפעת הורמוני המין על גלאוקומה, מצא גם שגלאוקומה פתוחת זווית הופיעה בשכיחות גבוהה יותר בנשים שסבלו ממנופאוזה מוקדמת.
המחקר מצא שנשים שנכנסו למנופאוזה בגיל > 45 שנה סבלו פי 2.6 סיכון לפתח POAG לעומת נשים שנכנסו למנופאוזה אחרי גיל 50. גם מחקר ה-Blue Mountains Eye Study תמך בממצא זה. ישנם מאמרים המצביעים על כך שלאסטרוגן יש אפקט מגן מפני עליית לחץ תוך עיני והירידה ברמתו בגיל המעבר קשורה בהיארעות גבוהה יותר של המחלה. יחד עם זאת, ישנם מאמרים סותרים בנוגע להשפעת טיפול הורמונלי חלופי, (hormone replacement therapy (HRT, על הופעת המחלה ועל התקדמותה. להורמוני המין ידועה גם השפעה על תנגודת כלי הדם המזינים את ראש עצב הראיה. ידוע כי אסטרוגן, בניגוד לטסטוסטרון, מאיץ את זרימת הדם לראש עצב הראיה.
במחקרים על מודל חיות נמצא כי להורמוני המין הנשיים בכלל ול -Estradiol 17 בפרט, יש אפקט נוירופרוטקטיבי על ראש עצב הראיה. עם זאת, אין הוכחות לתועלת בטיפול הורמונלי לצורך מניעת הופעת הגלאוקומה או לצורך עיכוב התקדמותה.
האם למגדר יש השפעה על עיוורון כתוצאה מגלאוקומה?
מערכת הבריאות בעולם כולו מגויסת בשנים האחרות לטובת הורדת שיעור העיוורון כתוצאה מגלאוקומה. הסיכון לעיוורון כתוצאה מגלאוקומה מושפע מגורמים רבים: מועדות גנטית, מצב סוציו-אקונומי, השפעות סוציו-תרבותיות, מוצא ומגדר. ידוע כי נשים סובלות יותר מגברים מעיוורון בכלל ומעיוורון על רקע גלאוקומה בפרט. ידוע כי נשים בעולם בעלות גישה מופחתת לקבלת טיפול רפואי לעומת גברים.
ה- United Healthcare Database מצא כי נשים היו בסבירות נמוכה יותר ב- 24% לקבלת טיפול לגלאוקומה לעומת גברים. על פי ה – Healthy Vision 2010, שיעור המוגבלות על רקע ראיה ירודה בעקבות גלאוקומה גבוה יותר בקרב נשים לעומת גברים (1.53% לעומת 1.12%). ממצא זה מצא תמיכה ממחקרים רבים, לרבות ה- (National Health Interview Survey – NHIS), ה- World Health Organization ועוד.
עליית תוחלת החיים והצמיחה המהירה של אוכלוסיית הנשים המבוגרות בעולם מחייבות הגברת מודעות. יש לזכור כי נשים מבוגרות מועדות יותר ללקות ב-גלאוקומה והן מצויות להיות בסיכון גבוה יותר מגברים להתעוור כתוצאה מהמחלה. הבנת ההבדלים בין נשים לגברים בהקשר של גלאוקומה יכולה לסייע באיתור אוכלוסיות בסיכון גבוה, באבחון מוקדם, בטיפול מתאים ובמניעת עיוורון.
מאת: פרופ׳ גפן נועה, עוסקת בטיפול במחלת הגלאוקומה במרכז הרפואי עין טל, לתיאום תור חייגו 6612*
