התוכן העיקרי

הודעת התראה

מהי רשתית ומה תפקידה?

הרשתית היא השכבה הפנימית של דופן העין, ותפקידה הוא להפוך אור למסר עצבי שמועבר למוח לצורך עיבוד תמונה.

כיוון שכך, הרשתית היא למעשה איבר עצבי ומהווה שלוחה ישירה של המוח. אור המגיע לעין עובר רפרקציה ("שבירה" אופטית) ע"י הקרנית והעדשה כך שהוא ממורכז וממוקד על הרשתית (תמונה 1).
אור שמגיע לרשתית מפעיל תאים מיוחדים שנקראים פוטורצפטורים (כלומר, קולטני אור) והם בתגובה מעבירים אות חשמלי לתאי עצב אחרים ברשתית שבסופו של דבר מתכנסים אל עצב הראייה ומשם אל המוח.


תמונה 1: איור המדגים את מיקוד קרני האור על הרשתית

הרשתית מהווה כאומר את החלק הפנימי של דופן העין, ונפרסת על פני כל העין פרט לחלקה הקדמי בה נמצאים הקרנית, העדשה והגוף הציליארי.
לדופן העין 3 שכבות: החיצונית ביותר הינה לובן העין (סקלרה) שנותנת לעין כוח מבני ומכני, מגנה על חלקי העין הפנימיים ושומרת על צורתה העגולה.
תחתיה נמצאת שכבת הדמית (כורואיד) שהיא רשת צפופה של כלי דם שנועדה להביא דם ולתמוך בפעילות המטבולית הרבה שמתרחשת ברשתית (רטינה), שהיא השכבה השלישית והפנימית ביותר (תמונה 2).

תמונה 2: מבנה העין ודופן העין

 

מרבית הרשתית נמצאת בהיקף העין, ומשמשת לראייה היקפית. האיזור המרכזי של הרשתית נקרא מקולה, והוא אחראי על ראייה חדה וממוקדת.
במרכז המקולה נמצאת הפוביאה, שהיא האיזור במרכזי ביותר של הרשתית האחראי על הראייה החדה ביותר (תמונה 3).
כאשר אנו מביטים על מטרה כלשהי, את הפרטים החדים אנו רואים בעזרת הפוביאה, ואת ההיקף עם שאר הרשתית ולכן הוא מטושטש יותר
(לדוגמה, כאשר מביטים במסך של מצגת אפשר לראות את המרצה שעומד לצידו אך לא נשים לב לפרטים קטנים כגון תווי פניו).


תמונה 3: חלקי הרשתית

 

את הרשתית מקובל לחלק ל-9 שכבות. מתחת לרשתית ישנה שכבה נוספת של תאים שנקראים תאי הפיגמנט אפיתל (Retinal Pigment Epithelium), שתפקידם הוא לתמוך לקולטני האור ולסייע להם בתפקידם של קליטת האור והפיכתו לאות עצבי.
שכבה זו אינה נחשבת לחלק מהרשתית, ולמעשה היא נמצאת בין הרשתית לבין שכבת הדמית.

תשע השכבות של הרשתית (מהחיצונית לפנימית ביותר) כוללות:

  1. שכבת תאי הפוטורצפטורים – בה נמצאים קולטני האור שהם החלק החשוב ביותר לתפקוד הרשתית. קיימים שני סוגים עיקריים של קולטני אור: קנים (rods) ומדוכים (cones).
    הקנים הם תאים גדולים יותר ומהווים כ-95% מתאי הפוטורצפטורים ברשתית. הם רגישים יותר לאור וחשובים לראיית לילה ולראייה היקפית. המדוכים הם תאים מיוחדים יותר,
    שמרוכזים בעיקר במרכז הרשתית (מקולה) וחשובים לראיית צבע ולראייה חדה.שכבת הקרום החיצוני (External Limiting Membrane) – שכבה שמפרידה בין החלק הפנימי של הפוטורצפטורים ובין גרעיני התאי
  2. שכבת הגרעינים החיצונית (Outer Nuclear Layer) – גופי התאים של הפוטורצפטורים.
  3. שכבת קישור חיצונית (Outer Plexiform Layer) – שלוחות מתאים הפוטורצפטורים שנקשרות לתאים תומכים ומווסתים ברשתית.
  4. שכבת הגרעינים הפנימית (Inner Nuclear Layer) – גופי התאים של תאים תומכים ומווסתים ברשתית, שכוללים תאים ביפולריים, תאי מולר, תאים אמקריניים ותאים הוריזונטליים.
  5. שכבת קישור פנימית (inner Plexiform Layer) – מכילה שלוחות שמקשרות בין התאים התומכים משכבת הגרעינים הפנימית לבין תאי הגנגליון.
  6. שכבת תאי הגנגליון (Ganglion Cell Layer) – מכילה את הגרעינים של תאי הגנגליון, אליהם מגיע האות העצבי שהופק ע"י הפוטורצפטורים בתגובה לקליטת האור ותווך ע"י שכבות התאים האחרים ברשתית.
  7. שכבת סיבי העצב (Nerve Fiber Layer) – אקסונים של תאי הגנגליון, שמתכנסים אל עצה בראייה ודרכו מגיעים בסופו של דבר אל המוח.
  8. שכבת הקרום הפנימי (Internal Limiting Membrane) – קרום פנימי שמגביל את פני הרשתית, ומהווה את שטח המפגש שלה עם הזגוגית.


תמונה 4: איור שמדגים את שכבות הרשתית ותאי הפיגמנט אפיתל.

 

מחלות רבות פוגעות בתפקוד הרשתית, לחלקן יש טיפול רפואי בתרופות, הזרקות תוך עיניות או טיפול בלייזר, וחלקן מחייבות טיפול ניתוחי.

במידה והינך סובל/ת מבעיה ברשתית, מומלץ להבדק ע"י מומחה רשתית שיידע להמליץ על בדיקות ההדמייה המתאימות, לאבחן את הבעיה ולהסביר ולבצע את הטיפולים הנדרשים בכל מקרה.

 

כתב: פרופ אלעד מויסייב, מומחה למחלות רשתית, מנהל מח' העיניים - מרכז רפואי מאיר