עין טל המומחים לרפואת עיניים

שקוף שזה עובד: החשיבות המכרעת של ניתוחי רשתית

ניתוח רשתית – מה חשוב לדעת לפני שעושים?

פעם, ניתוחי רשתית היו מוגבלים, מורכבים והתאימו רק למספר מצומצם של מקרים. מאז הטכנולוגיה נכנסה לתמונה, השיטות התפתחו והיצע הפתרונות התרחב. כיום הניתוחים מאפשרים לפתור שורה ארוכה של בעיות ומחלות רשתית – באחוזי הצלחה גבוהים. פרופסור אלעד מויסייב, מומחה לניתוחי רשתית וקטרקט, מציג בפנינו את ניתוחי הויטרקטומיה

הרשתית היא השכבה הפנימית של העין הצמודה מבפנים אל דופן העין, ולה תפקיד חשוב מאוד בתהליך הראייה: להפוך את האור שנכנס לעין למסר עצבי המועבר למוח ומועבד שם לכדי תמונה. זוהי רקמה מתוחכמת, אולי המתוחכמת ביותר בעין, החיונית לראייה תקינה. הבעיה היא שמחלות רשתית הן נפוצות, וללא טיפול יעיל עלולות להוביל לאובדן ראייה.

"ישנן מחלות רשתית שמוגבלות לעין בלבד, ולעומתן מחלות הנגרמות מסיבוכי מחלות סיסטמיות – כגון סוכרת, מסביר פרופסור אלעד מויסייב, מנהל מחלקת העיניים בבית החולים "מאיר" ומנתח בכיר במרכז "עין טל". ביקשנו ממנו להסביר בקצאה על מחלות הרשתית הנפוצות ביותא.

"מחלת רשתית שכיחה מאוד היא ניוון מקולרי גילי (נמ"ג, AMD), בה נפגעת המקולה, מרכז הראייה ברשתית, ונגרמת ירידה הדרגתית בחדות הראייה. מחלה זו מופיעה בגיל מבוגר ומהווה את הגורם העיקרי לעיוורון בגילאים אלו. לניוון רשתית אין פתרון ניתוחי, ועיקר הטיפול מבוסס על הזרקות לעין.

מברנה אפירטינלית היא אחת הסיבות הנפוצות לניתוח רשתית. במחלה זו נוצר קרום על גבי הרשתית, שעם הזמן מושך ומעוות אותה. התוצאה היא פגיעה בראייה ועיוות שלה, כך שהאדם רואה "עקום". ההפרעה מתקדמת באופן הדרגתי ופתרונה הוא ע"י ניתוח לקילוף הקרום.

חור מקולרי הוא תופעה בה עקב משיכת הזגוגית – החומר השקוף הממלא את רוב חלל העין ומורכב כמעט כולו ממים – נוצר במקולה חור קטן. ההפרעה גורמת ל"חסר" מרכזי בראייה, כאשר דווקא האובייקט עליו ממוקד המבט נראה מטושטש או מעוות. ההופעה פתאומית יותר בהשוואה להתפתחות קרום, והניתוח דחוף יותר.

היפרדות זגוגית היא תהליך טבעי שצפוי להתרחש בשלב מסוים בכל עין. זוהי הסיבה העיקרית לתלונה הנפוצה של הופעת נקודות שחורות או "זבובים" בראייה, ולעיתים גם הבזקי אור. ההיפרדות עלולה להביא לסיבוכים משמעותיים, שהמרכזי שבהם הוא היפרדות של הרשתית עצמה, כלומר ניתוק של הרשתית ממקומה הצמוד אל דופן העין עקב כניסת נוזל דרך קרע ברשתית לחלל שמתחתיה. היפרדות רשתית מחייבת טיפול ניתוחי דחוף – אחרת הטיפול הופך למורכב יותר, ועלול להיגרם לעין ולראייה נזק בלתי הפיך", מסביר פרופ' מויסייב.

ההיסטוריה של ניתוחי רשתית מתחילה בשנות החמישים של המאה הקודמת, עם ניתוחי "חיגור" במסגרתם חגרו חגורה לדופן העין, שינו את צורתה והצליחו לתקן חלק משמעותי מהיפרדות הרשתית. המהפכה הגדולה בתחום החלה בשנות ה-70, עם התפתחות גישה חדשה בה נכנסו לעין וכרתו ממנה את הזגוגית. טיפול זה, הנקרא "ויטרקטומיה", פתח צוהר לעולם חדש של ניתוחים.

רוב המנותחים כיום הם מבוגרים, אולם הם מתבצעים גם בקרב צעירים ואפילו ילדים. ניתוחי רשתית נמשכים כשעה וברוב המקרים ניתנים לביצוע בהרדמה מקומית. "הניתוח מבוסס על יצירת שלושה פתחים בחלק הלבן והקדמי של העין. הפתח הראשון משמש להזרמת נוזל המחליף את הזגוגית, והשני להארת אזור הניתוח בתוך העין. דרך הפתח השלישי נעשות פעולות ניתוחיות, שהעיקרים שבהן היא המשיכה והחתיכה של הזגוגית, באמצעות מכשיר ה"ויטרקרטום". בנוסף ניתן להשתמש במגוון רחב של מכשירי ניתוח ייעודיים לביצוע פרוצדורות שונות בתוך העין", מפרט פרופ' מויסייב, ומוסיף: "ניתוחי הרשתית מחייבים מיומנות גבוהה. המנתח עובד דרך מיקרוסקופ שמאפשר לו לראות את איזור הניתוח בעין בהגדלה. הוא מחזיר מכשיר עדין ושונה בכל יד, וכן מפעיל דוושות בשתי רגליו, אחת השולטת במיקרוסקופ והשנייה במכשירי הניתוח. כל הפעולות האלה מתרחשות בגלגל העין, באיזור שכל גודלו הוא פחות מ-2.5 ס"מ". כלומר, נדרשת מיומנות טכנית גבוהה מאוד לניתוחים אלה.


פרופ' אלעד מויסייב במהלך ניתוח, באדיבות מרכז עין טל

אילו פעולות נעשות בשלב הזה?

"במקרה של ממברנה אפירטינלית, הפתרון היחידי הוא ניתוח לקילוף הקרום מעל פני הרשתית. בניתוח לתיקון חור מקולרי, מקלפים קרום עדין המהווה את החלק הפנימי של הרשתית (Internal Limiting Membrane, ILM) וממלאים את העין בגז. הוצאת הזגוגית, קילוף הקרום ומילוי העין בגז יוצרים תנאים המאפשרים סגירה של החור ובהמשך מביאים לשיפור בראייה, באחוזי הצלחה גבוהים.

בהיפרדות רשתית, הפתרון המקובל הוא ניתוח במסגרתו מצמידים חזרה את הרשתית למקומה ו"מלחימים" אותה לדופן העין באמצעות לייזר. במקביל, ממלאים את העין בגז או בשמן סיליקון כדי ליצור לחץ על הרשתית ולמנוע היפרדות נוספת שלה בתקופה הקרובה לאחר הניתוח. תיקון הפרדת רשתית הוא תהליך ארוך ומורכב, ויש לקחת בחשבון שב-15-10% מהמקרים עשויים להידרש ניתוחים נוספים.

מה קורה לאחר הניתוח?

"לרוב הניתוח אינו כרוך בכאבים, וכן לא מצריך תפרים. ההתאוששות ממנו עם זאת ארוכה בהשוואה לחלק מניתוחי העיניים, כמו הסרת ירוד שם השיפור בראייה מהיר מאוד. תופעה שכיחה לאחר הניתוח היא התקדמות קטרקט, וחלק ניכר מהמבוגרים שעוברים ניתוח רשתית צפויים לפתח קטרקט משמעותי בתוך כשנה. מבוגרים אחרים סובלים כבר מקטרקט בדרגת חומרה כזו או אחרת עוד לפני ניתוח הרשתית. ניתן לשלב בין ניתוחי רשתית לקטרקט, שילוב שפותר את הקטרקט תוך כדי הטיפול בבעיית הרשתית, מונע התפתחות שלו בעתיד וחוסך למטופל ניתוח נוסף".

לאילו תוצאות אפשר לצפות מניתוחי רשתית?

"מטופלים שעברו ניתוח רשתית לא תמיד צפויים לראות 6/6, אולם לרוב התוצאות משביעות רצון ויש שיפור משמעותי בראייה לאחר כחודש, ותהליך השיפור יכול להמשך גם מעבר לכך. גם כשאי אפשר לשפר את הראייה, בהרבה מקרים הניתוח חשוב כדי לעצור את המשך ההידרדרות ומניעת סיבוכים נוספים".

השורה התחתונה, לדברי פרופסור מויסייב, היא שלא צריך לחשוש מניתוחי רשתית. "בעבר ניתוחי רשתית נתפסו כפרוצדורות גדולות לבעיות מורכבות, עם סיכויי הצלחה נמוכים. כיום הם עדיין יכולים לטפל בבעיות מורכבות, כולל כאלו שבעבר הטיפול בהן היה לוקה בחסר, אולם הניתוחים נעשו יותר אלגנטיים, קלים להתאוששות ומוצלחים. לכן מומלץ לפנות לייעוץ של מומחה רשתית ולשקול ניתוח במידת הצורך".

פרופ' אלעד מויסייב הינו רופא עיניים בכיר ומומחה לניתוחי רשתית וקטרקט במרכז עין טל, מכהן כמנהל מחלקת העיניים במרכז רפואי מאיר בכפר סבא.

מאת: ליאור פארג', יולי 2020

נשמח לעמוד לשירותכם

השאירו פרטים ואנו ניצור איתכם קשר

זימון תור לעין טל

Odoro Integration Test