קטרקט

הגורם השכיח ביותר להתפתחות קטרקט הינו תהליך ההזדקנות הטבעי של העדשה המתבטא בדר"כ מעל גיל 60 אך יכול להופיע גם בגיל צעיר יותר. גורמים נוספים כוללים: חבלה לעין, מחלות מולדות או נרכשות ונטילת תרופות מסוימות, דוגמת סטרואידים. ככלל, הופעת קטרקט אינה מעידה על מחלה כללית אחרת.

העכירות בעדשה מתבטאת בעיקר בירידה הדרגתית בחדות ובאיכות הראיה, וכן סינוור, שינוי תדיר במרשם המשקפיים, צורך ביותר אור, שינוי בראיית צבעים וכד'. הקטרקט יכול להתפתח בשתי העיניים או בעין אחת בלבד. בשלבים מוקדמים יכול הקטרקט להתבטא כשינוי במספר המשקפיים בלבד, ולאחר מכן חלה ירידה בראיה שלא ניתן לתקנה עם משקפיים.

הטיפול היחיד היעיל לקטרקט הינו ניתוח, שבו מסירים את העדשה העכורה ומשתילים במקומה עדשה מלאכותית צלולה. לא ניתן לרפא או למנוע קטרקט בעזרת תרופות או כל טיפול אחר. ההחלטה על ביצוע ניתוח נקבעת לאחר בדיקה ע"י רופא עיניים ועל פי חומרת ההפרעה בראיה.

1. ניתוח קטרקט

הניתוח מבוצע באופן אמבולטורי (ללא אשפוז) בהרדמה מקומית, ובדרך-כלל אף ללא הזרקה לאזור העין אלא ע"י טיפות או ג'ל. בניתוח מוציאים את חומר העדשה העכור תוך שימור "שקית" (קופסית) העדשה לתוכה משתילים עדשה תוך עינית מלאכותית המחליפה את תפקידה האופטי של העדשה שהוצאה. בשיטת הניתוח המקובלת, "פקואמולסיפיקציה", מבוצע חתך זעיר, באורך כ- 2.0-2.5 מ"מ, דרכו מוחדר מכשיר הרוטט בתדירות גבוהה ביותר (אולטרה-סונית) המרסק את חומר העדשה ושואב החוצה את החלקיקים. דרך אותו חתך זעיר מושתלת עדשה תוך עינית מתקפלת הנפרשת בתוך העין ומקובעת בקופסית העדשה, במקום בו היתה העדשה הטבעית. על פי רוב אין צורך לתפור את החתך הניתוחי.

את הניתוח ניתן כיום לבצע באופן מדויק ובטוח מאד בעזרת מכשיר לייזר חדשני הפועל במרכז עין טל.

2. עדשות תוך עיניות

העדשה התוך עינית הבסיסית הינה חד-מוקדית (מונופוקלית) המאפשרת לראות חד במוקד אחד בלבד (רחוק או קרוב). קיימות כיום עדשות מורכבות יותר ("עדשות פרמיום") רב-מוקדיות (מולטיפוקליות) המאפשרות לראות באותה עין לרחוק-בינוני-קרוב ולהוריד את התלות במשקפיים. עדשות אחרות משולבות עם "צילינדר" ויכולות לתקן עיוות בקרנית (אסטיגמטיזם). ההחלטה על השתלת עדשות פרמיום מתבצעת לאחר בדיקות התאמה ובדיון עם הרופא המנתח.  

ניתוח קטרקט הינו אחד מהמוצלחים ברפואה וסיכויי ההצלחה בו עומדים על כ- 95-98%; אולם, כמו בכל התערבות ניתוחית, גם לניתוח הקטרקט יתכנו סיבוכים. הסיבוכים האפשריים כוללים זיהום תוך עיני, פגיעה בשקיפות הקרנית, דימום, התפתחות קרעים והפרדות רשתית, בצקת ברשתית, מיקום לא תקין של העדשה המושתלת ועוד. גורמי סיכון ידועים כוללים קוצר ראיה גבוה, מחלות כגון סכרת ומחלות עיניים נלוות. למירב הסיבוכים קיים טיפול יעיל וניתן לתקנם, ואילו פגיעה משמעותית בראיה עד כדי עיוורון הינה נדירה ביותר.