עודף עור ושומן העפעפיים – עם השנים חלים שינויים באלסטיות עור העפעפיים, במרקם ונפח שרירי הפנים והשומן הארובתי. כל אלה יוצרים מצב של הפרעה קוסמטית ולעיתים מלווה גם בהפרעה רפואית הפתרון במקרים אלה הוא ניתוח תיקון פלסטי בעפעפיים, בו מוציאים עודפי עור ולעיתים גם שריר תת עורי.
יש לזכור כי כל מקרה שונה, ועל כן הניתוח מותאם לפי המקרה. השיקולים תלויים במנח הגבות, יובש העיניים, וכמות השומן הבסיסית של הארובה. סוגי ניתוח הרמת עפעפיים: ניתוח עפעפיים עליונים, ניתוח עפעפיים תחתונים, ניתוח הרמת גבות וניתוח צניחת עפעפיים.
ניתן לנתח עפעפיים עליונים בלבד או תחתונים בלבד או לשלב בו זמנית את שני הניתוחים בהתאם למצב העפעפיים ורצון המנותח. ניתוח עפעפיים עליונים נמשך כ- 40 דקות. אם מבוצע במשולב גם ניתוח עפעפיים תחתונים הוא נמשך כשעה וחצי. הניתוח נעשה לרב בהרדמה מקומית ואינו דורש אשפוז.
ישנם מצבים שונים סביב העפעפיים אותם נוטים המטופלים ליחס ל"צניחת עפעפיים", "כובד", "עיניים קטנות", ועוד כהנה. ישנם סוגים שונים של צניחת עפעפים, ולכל אחד מסוגי ההפרעה יש פתרון ניתוחי שונה בתכלית:
עם השנים חלים שינויים באלסטיות עור העפעפיים, ובמרקם ונפח שרירי הפנים והשומן הארובתי. כל אלה יוצרים מצב של הפרעה קוסמטית ולעיתים מלוה גם בהפרעה רפואית.
הניתוח במקרים אלו הינו תיקון פלסטי העפעפיים (blepharoplasty). בניתוח זה מוציאים עודף עור, ולעתים גם שריר תת עורי. במקרי עודף שקיות שומן (לרוב בחלק הפנימי), יש להסיר את עודף השומן הארובתי.
יש לזכור כי כל מקרה שונה, ועל כן הניתוח מותאם לפי המקרה. השיקולים תלויים במנח הגבות, מצב היובש של העיניים, ובכמות השומן הבסיסית של הארובה (על מנת להמנע מהסרת עודף רקמה ועיניים שקועות).
טרם ההחלטה לגבי ניתוח עפעפיים, יש לבדוק בקפידה את מנח הגבות. עם השנים נוצרת לעיתים התרופפות בחיבור בסיס הגבות לרקמות העמוקות, והן צונחות (Brow ptosis). פעמים רבות יש צורך לשלב עם תיקון צניחת העפעפים גם ניתוח להרמת הגבות.
צניחת הגבות תלויה במבנה הבסיסי של המצח, הגבות והעפעפים והוא תלוי במבנה הגנטי וכן בשינויים תלויי הגיל.
ככלל, הגבה מחלוקת לשלושה איזורים: ראש הגבה, גוף הגבה וזנב הגבה. (ראה תמונה)
צניחת הגבה לרוב מתחילה מאיזור זנב (לכיוון הרקה), ולעיתים ממוקמת רק שם.
ניתוח עפעפיים עליונים נמשך כ- 40 דקות. אם מבוצע במשולב גם ניתוח גבות, הוא נמשך כשעה עד שעה וחצי. הניתוח נעשה לרוב עם טשטוש וכן הרדמה מקומית. הניתוח אינו דורש אשפוז אלא השגחה קצרה, ולאחריה המטופל משתחרר.
בימים הראשונים יש לצפות לנפיחות, שטפי דם עוריים, קושי בפתיחת העיניים, תחושת דמעת או יובש. רוב התופעות קלות חולפות לאחר כשבוע, ולעיתים כלל לא מופיעות.הטיפול הוא ע"י קומפרסים קרים ביומיים הראשונים. כשבוע לאחר הניתוח ניתן הסיר את התפרים החיצוניים, ואז ניתן להתרשם מהתוצאה. לעיתים קיימת בצקת למשך עוד שבוע-שבועיים.
סיבוכים בניתוחי עפעפיים עליונים הינם נדירים. אסימטריה, תיקון יתר או תת תיקון ניתנים לתיקון. דמעת ותחושת יובש הינם לרוב זמניים וחולפים עם טיפול משלים. מנתח לפלסטיקה של העין עובר הכשרה מלאה של רופא עיניים והתמחות על בניתוחי פלסטיקה של העפעפיים, ולכן יש לו מיומנות גבוהה במניעת הסיבוכים הנ"ל. הכרה טובה של המבנים האנטומים של איזור העין והעפעפיים לפרטי פרטים וניסיון עשיר, מבטיחים סבירות נמוכה של הסיבוכים, וידע להתמודד עם הסיבוכים אם חלילה הם קורים.
בימים הראשונים יש לצפות לנפיחות, לדימומים ולקושי בפתיחת העפעפיים. הטיפול הוא ע"י קומפרסים קרים ביממה הראשונה. כשבוע לאחר הניתוח ניתן להסיר את התפרים החיצוניים, ואז ניתן להתרשם מהתוצאה. לעיתים קיימת בצקת למשך עוד שבוע-שבועיים.
פעמים רבות מבחין המטופל שמשהו לא תקין בעפעפיים התחתונות, יש מגוון מצבים היוצרים מראה עייף שקיות נפוחות, שקיות שחורות, שקיעת עיניים וכו'..
ישנם מקרים בהם ניתן לפתור את ההפרעות הקשורות בעפעפיים התחתונים בעזרת פילינג כימי, קרני לייזר, הזרקת בוטוקס או מילוי הרקמה על ידי חומרי מילוי שונים. כל אחד מהמצבים דורש התייחסות שונה וטיפול שונה, גם במקרה של החלטה לניתוח יש לבצע הערכה מדוקדקת טרום ניתוחית הקובעת מהי הבעיה לצורך השגת תוצאות מקסימאליות.
פעמים רבות מבחין המטופל שמשהו לא תקין בעפעפיים התחתונות, אך מתקשה להגדיר מה הבעיה. אכן, יש מגוון מצבים היוצרים מראה עייף, שקיות נפוחות, שקיות שחורות, שקיעה של העיניים ועוד כהנה. בתיאור הבא נדגים את מגוון הבעיות השונות של העפעפיים התחתונות.
ישנם סוגי בעיות שונים בעפעפים התחתונים:
כל אחד מהמצבים המתוארים דורש התייחסות שונה וניתוח שונה. הערכה מדוקדקת טרום ניתוחית קובעת מהן הבעיות בכל מקרה לצורך השגת תוצאות מקסימליות לאורך זמן.
השיטות הניתוחית בכל מקרה שונות.
ככלל, ניתוחי העפעף התחתון יכולים להתבצע דרך חתך עור חיצוני שכמעט ואינו מותיר צלקת נראית, או דרך חתך פנימי בלחמית העפעף של העין, תוך הסרת חלק השומן העודף. יתרונות שיטה זו מול חתך העור החיצוני הנם: הניתוח מתבצע ללא חתך חיצוני, ללא נזק לרקמת הספטום החשובה, פחות סכנת דימום או בצקת בתר ניתוחית, פחות סכנת יצירת מנח לא תקין של העפעף לאחר הניתוח (רטרקציה או אקטרופיון), פחות סיכויי חזרת נפילת השומן וריפוי מהיר יותר. מאידך חתך חיצוני מטפל גם ברקמת העור והשריר העודפות. בסופו של דבר, ההחלטה על השיטה נעשית לאור הבעיה של העפעף ובשיחה בין הרופא למנותח.
זמן ההחלמה ארוך יותר מאשר עפעפיים עליונים (תלוי בסוג הניתוח ובתגובה הסובייקטיבית של כל מטופל) ואורך כשבועיים. בימים הראשונים יש לצפות לנפיחות, שטפי דם עוריים, קושי בפתיחת העיניים, תחושת דמעת או יובש. רוב התופעות קלות חולפות לאחר כ 10 ימים, ולעיתים כלל לא מופיעות. הטיפול הוא ע"י קומפרסים קרים ביומיים הראשונים. כ- 10 ימים לאחר הניתוח ניתן הסיר את התפרים החיצוניים, ואז ניתן להתרשם מהתוצאה. לעיתים קיימת בצקת למשך עוד שבוע-שבועיים.
ניתוח עפעפיים תחתונים נמשך כשעה. אם מבוצע גם ניתוח עפעפים עליונים, הוא נמשך כשעה וחצי. הניתוח נעשה לרוב בהרדמה מקומית עם טשטוש, ולעיתים, בהרדמה כללית.
הניתוח אינו דורש אשפוז אלא השגחה לאחריו למספר שעות.
הסיכון של סיבוכים בניתוחי עפעפיים תחתונים הינם נמוכים, וכוללים: שטפי דם מקומיים; אסימטריה; משיכת עפעף תחתון (אקטרופיון); תיקון יתר או תת תיקון; בספרות יש מספר דיווחים נדירים ביותר של אובדן ראיה. מנתח לפלסטיקה של העין עובר הכשרה מלאה של רופא עיניים והתמחות על בניתוחי פלסטיקה של העפעפיים, ולכן יש לו מיומנות גבוהה במניעת הסיבוכים הנ"ל. הכרה טובה של המבנים האנטומים של איזור העין והעפעפיים לפרטי פרטים וניסיון עשיר, מבטיחים סבירות נמוכה של הסיבוכים, וידע להתמודד עם הסיבוכים אם חלילה הם קורים.
במקרים מסוימים ניתן לפתור את הבעיה ע"י "גיהוץ" העור ע"י peeling כימי, קרני לייזר מסוג CO2, הזרקת בוטוקס או מילוי הרקמה ע"י חומרי מילוי.
פטוזיס הינו צניחה של העפעף העליון. הצניחה יכולה להיות בדרגות שונות, בעין אחת או בשתיהן, ויכולה לנבוע ממגוון סיבות. מקובל לחלק את הצניחה לתתי קבוצות : מולד ונרכש. הסוג הנרכש הוא הנפוץ יותר והוא מתרחש לרוב במבוגרים.
ברוב המקרים הטיפול בצניחת עפעפיים הינו ניתוחי.
ישנן מספר טכניקות לביצוע הניתוח. ההחלטה על השיטה תלויה בסיבה לצניחת העפעף, בחומרת הצניחה וברמת תפקוד השריר המעלה את העפעף. לרוב מבוצע ניתוח בו מחברים את השריר לרקמה קשיחה של העפעף, וכך העפעף חוזר לגובהו התקין. במהלך הניתוח משווה המנתח את שתי העיניים לקבלת תוצאת סימטרית.
במקרים של פעילות ירודה של השריר המעלה, או במקרה של צניחה חמורה, יש לבצע קיצור ממשי של השריר האחראי על הרמת העפעף.
צניחת עפעפיים (פטוזיס) הוא מצב בו מנח העפעף נמוך בהשוואה למרכז האישון בעין אחת או בשתי העיניים, או כאשר הוא נמוך יותר בעין אחת בהשוואה לשניה. הסיבה השכיחה לכך היא התרופפות החיבור בין השריר המרים את העפעף העליון (Levator) לבין העפעף.
צניחת העפעף עשויה להופיע בדרגות שונות- החל מצניחה קלה ואסימטריה שמשמעותה קוסמטית בעיקרה ועד לצניחה משמעותית החוסמת את ציר הראיה ומפריעה מאד לתפקוד תקין.
בילדים צעירים חסימה של ציר הראיה עלולה לגרום לעין עצלה ונזק בלתי הפיך.
טכניקות הניתוח תלויות בסיבה, ברמת הצניחה ובגיל המטופל, וכוללים : ניתוח לחיבור סיבי השריר שנותקו, עם או ללא הסרת עודף עור או ניתוח לחיתוך וקיצור השריר מרים העפעף. ניתוחים אלו נעשים על קו הקפל הטבעי ולכן אין צלקת חיצונית חדשה.
במקרים של חוסר תפקוד של השריר הטבעי אנו משתמשים בשתל עצמוני או חיצוני המתחבר אל שרירי המצח לצורך הרמה (frontalis sling).
במהלך השנים נוצרת לעיתים התרופפות בחיבור בסיס הגבות לרקמות העמוקות (Brow ptosis), דבר המוביל לצניחת גבות. במקרים אלה יש לשקול ניתוח משולב של הרמת גבות, עם או ללא הרמת עפעף. קיימות מספר טכניקות לביצוע הניתוח, ביניהן: הסרת עודף העור, קיבוע פנימי של הגבה, שיטה אנדוסקופית דרך המצח ועוד.
לעיתים הצניחה נמשכת גם לגוף ואף לראש הגבה. בהתאם למצבים אלה מבוצעת ההחלטה על סוג הניתוח המומלץ.
כאן נפרט 3 שיטות עיקריות בנושא תיקון הגבות:
במקרים אלה יש לשקול ניתוח משולב של הרמת גבות עם או ללא הרמת עפעפיים. ישנן מספר טכניקות לביצוע הניתוח. דרך אחת היא על-ידי הסרת עודף העור באיזור צידי הגבה ומאחורי קו השער. בשיטה אחרת ניתן להסיר ישירות את העור שמעל הגבה, אך בדרך זו עלולה להיוותר צלקת. דרך שלישית היא ע"י קיבוע פנימי של הגבה דרך החתך של ניתוח העפעפיים. דרכים אחרות הן בשיטה אנדוסקופית דרך המצח.