עין טל המומחים ברפואת עיניים

ניתוח קטרקט מודרני, יש דבר כזה

 

ניתוח הקטרקט הינו השכיח ביותר ברפואת עיניים, ובארץ מבוצעים מעל ל- 55,000 ניתוחים מדי שנה.

מאז ניתוח הקטרקט הראשון, שוכללו השיטות והטכנולוגיות, לטובת המטופלים ואיכות ראייתם. במאמר הבא סוקרת ד"ר טון את ההיסטוריה של ניתוחי הקטרקט ואת הטכנולוגיות החדשות שפותחו והוטמעו בשנים האחרונות.

מאת: ד"ר יקרת טון, פורסם בעיתון הארץ | מגזין ביו | אוקטובר 2015 | בשיתוף עמותת לראות

ניתוח קטרקט מודרני, יש דבר כזה העין הינה מערכת אופטית מורכבת הפועלת בדומה למצלמה. קרני האור ממוקדות על ידי הקרנית החיצונית והעדשה התוך-עינית על מרכז הראייה ברשתית (המהווה "הפילם" של העין) ומשם התמונה מועברת למוח בעזרת עצב הראייה. קטרקט, ובעברית ירוד, הינה עכירות של העדשה הטבעית אשר אנו נולדים עמה שקופה. אובדן הדרגתי זה של שקיפות העדשה, הנגרם לרוב בגיל המבוגר,גורם לירידה בחדות הראייה ולשינוי בגוונים הנראים. לעיתים קטרקט מתבטא בסנוור, בעיקר מול מקורות אור בחשיכה, ואף לשינוי תדיר במרשם במשקפיים. סיבות נוספות להתפתחות קטרקט פחות שכיחות, וביניהן: חבלה עינית, מחלות כגון סוכרת, שימוש בתרופות מסוימות, ניתוחי עיניים וקטרקט מולד.

ניתוח הקטרקט הינו השכיח ביותר ברפואת עיניים, ובארץ מבוצעים מעל ל 55,000- ניתוחים מדי שנה. הניתוח כולל שני שלבים עיקריים: הסרת העדשה העכורה והשתלת עדשה מלאכותית שקופה, להשבת יכולת המיקוד של העין. ההתפתחות בניתוחי קטרקט מתקדמת במקביל בשני התחומים: שכלול השיטות הניתוחיות להסרת העדשה הטבעית ושיפור המבנה והאופטיקה של העדשות המלאכותיות המושתלות בעין. ניתוח קטרקט תועד כבר בשנת 800 לפני הספירה. כאשר העדשה הפכה עכורה לחלוטין, המטפל היה מפיל את העדשה לתוך העין ומאפשר חדירת קרני אור לעין וקליטתן ברשתית. שיטות הניתוח עברו תמורות רבות, וכיום הניתוח מבוצע בעזרת אמצעים טכנולוגים מתקדמים, אשר הגבירו את הבטיחות והיעילות של הניתוח.

העדשה שלא צלחה

ניסיון ראשון להשתיל עדשה בתוך העין בוצע בסוף המאה ה 18- , אך ניסיון זה לא נחל הצלחה, והשתלת עדשות תוך-עיניות תפסה תאוצה לאחר שרופא העיניים הבריטי, סר הרולד רידלי, השתיל עדשה מלאכותית בשנות ה 50- של המאה הקודמת. קיימות עדשות בצורות שונות ומחומרים מגוונים, ולכל מטופל מתאימים את כוח העדשה המושתלת לפי מדדים של העין המנותחת, ממש כפי שמתאימים כוח עדשות במשקפיים. רוב העדשות המושתלות כיום הן עדשות מתקפלות, המוזרקות לעין דרך חתך זעיר ומאפשרות החלמה מהירה ודיוק טוב בכוח העדשה. בניתוחי הקטרקט הראשונים הוסרה העדשה בשלמותה וביחידה אחת, דרך חתך נרחב בלובן העין ותפירתו לאחר הסרת העדשה. התקדמות משמעותית בניתוחי הקטרקט התרחשה עם היכולת להפריד בין העדשה עצמה לקופסית המקיפה אותה. הסרת תוכן העדשה בלבד אפשר ביצוע חתך קטן יותר והחלמה מהירה ובטוחה יותר. בתחילה בוצע הניתוח בשיטה ידנית, וב 1967- פיתח ד"ר צ'רלס קלמן את מכשיר הפאקואמולסיפיקציה, המשמש בניתוחי קטרקט עד היום. בשיטה זו מוחדר לעין מכשיר הרוטט במהירות על-קולית ומרסק את העדשה לחלקיקים קטנים הנשאבים החוצה. בשיטה זו ניתן להסיר את העדשה
דרך חתך זעיר באורך כ 2-3- מ"מ בלבד, המחלים עצמונית ללא צורך בתפירתו. ההחלמה לאחר ניתוח בשיטת הפאקואמולסיפיקציה היא מהירה, שיעור הזיהומים נמוך וההשפעה על מבנה הקרנית קטנה בזכות החתך הזעיר.

חידושים בעדשה

עידן חדש בהתפתחות של ניתוחי הקטרקט מתרחש בשנים האחרונות עם החלפת שלבים חשובים בניתוח, שמבוצעים ידנית על ידי המנתח בטכנולוגיית הלייזר המודרנית. מכשיר הלייזר, המבוסס על פמטוסקונד לייזר (מהירותו: 10-15 של השנייה), מסייע בשלושה שלבים עיקריים: יצירת פתח עגול ומרכזי בקופסית העדשה, דרכו מסירים את תוכן העדשה, שבירה וריכוך של הגרעין, על מנת לקצר להפחית את השימוש באנרגיה בשלב פאקואמולסיפיקציה ויצירת חתכים מדויקים בקרנית, להחדרת המכשירים לחלל העין ולטיפול באסטיגמציה (קמירות לא אחידה) בקרנית. היתרונות והחסרונות של הניתוח בעזרת לייזר יפורטו בכתבה נפרדת.

הסרת העדשה מחייבת החלפתה בעדשה אחרת לשיקום הראייה, ופיתוח העדשות המלאכותיות להשתלה תוך-עינית הביא לשיפור דרמטי בתפקוד לאחר הניתוח. בעוד העדשות הראשונות היו עשויות מחומר קשיח שנמצא בטוח להשתלה בעין, פותחו בהמשך עדשות מחומרים גמישים, כגון חומרים
אקריליים וסיליקון, המאפשרים לקפל את העדשה, ולהשתילה דרך חתך קטן משמעותית מקוטרה הסופי. לאחר ההשתלה לתוך העין העדשה חוזרת לצורתה וגודלה המקוריים.

התקדמות כבירה חלה גם במבנה ובאיכות העדשות המושתלות, בדיוק בחישוב כוח העדשה הרצוי ובאופטיקה של העדשות, כך שניתן לתקן בעזרתן אסטיגמציה בעין (המקבילה לצילינדר במשקפיים) ואף להשיג ראייה חדה לטווח רחב של מרחקים בעזרת עדשות מולטיפוקליות. חישוב כוח העדשה הרצוי לקבלת חדות ראייה מיטבית למרחק שנבחר מתקבל בעזרת מדדים ביומטריים, המתקבלים ממדידות מדויקות של העין המתבצעות טרם הניתוח. אורך העין, כוח הקרנית וקוטרה ומדדים נוספים נמדדים בדיוק רב בעזרת מכשירים מבוססי לייזר ומכשירי צילום ומיפוי מתקדמים. הנתונים משמשים לחישוב כוח העדשה הרצוי בעזרת נוסחאות מתמטיות המסתמכות על תוצאות ממספר רב של ניתוחים ועל סמך חוקי האופטיקה המורכבים המתקיימים בעין עם השתלת העדשה.

בכרבע מהמטופלים קיימת אסטיגמציה משמעותית בקרנית – קמירות שאינה אחידה, הגורמת לעיוות התמונה הנראית. בניתוח הקטרקט ניתן לעיתים קרובות לצמצם את מידת האסטיגמציה בעזרת חתכים בהיקף הקרנית, המבוצעים ידנית או באמצעות הלייזר, או על ידי השתלת עדשה ייחודית,
הקרויה עדשה טורית. צמצום מידת האסטיגמציה משפר את איכות הראייה לאחר הניתוח ומקטין את הצורך בהרכבת משקפיים.

מהלך הניתוח ובטיחותו השתפרו עם השימוש בחומרים מגוונים. החומרים הויסקואלסטים, דוגמת חומצה היאלרונית, הם חומרים סטריליים, המשמשים לשמירה על נפח העין ושמירה על הקרנית בעת הניתוח. חומרי צבע משמשים להדגמת קופסית העדשה בניתוח במקרים בהם הקטרקט סמיך מאוד, וסוגי אנטיביוטיקה מסוימים הוכחו כבטוחים בהזרקה לחלל העין ויעילים במניעת זיהומים בעקבות הניתוח.

לסיכום,

בניתוח הקטרקט המודרני מסירים מהעין את העדשה העכורה באופן בטוח, וניתן להתאים לכל אחד עדשה המתאימה לצרכיו לשיפור מרבי בתפקוד הראייה.

הכותבת ד"ר יקרת טון רופאת עיניים ומנתחת בכירה, המרכז הרפואי מאיר ובמרכז עין טל – מומחים ברפואת עיניים

4_pdfsam_kata.pdf

נשמח לעמוד לשירותכם

השאירו פרטים ואנו ניצור איתכם קשר
שינוי גודל גופנים
מצב ניגודיות

Your message has been successfully sent

Unable to send.

השאירו פרטים ואנו נדאג לשלוח לכם את רשימת המומחים הרלוונטיים לכם!