עין טל המומחים לרפואת עיניים

ניתוחי קטרקט, קרנית ומה שביניהם: אפשר להיות רגועים

ניתוחי קטרקט וניתוחי קרנית – מאת ד״ר עדי עינן ליפשיץ

ניתוח קטרקט במהלכו מוציאים את העדשה התוך עינית העכורה ומחליפים אותה בעדשה מלאכותית חדשה, הוא הדרך היחידה להתמודד עם מחלת העיניים הנפוצה בעיקר בגיל השלישי – ירוד (קטרקט). למרות שיש החוששים מפגיעה פוטנציאלית בקרנית בעקבות הניתוח, השורה התחתונה היא אחת: מדובר בבעיה פתירה, הבטלה בשישים אל מול תוצאות הניתוח והשפעותיו החיוביות על איכות הראיה והחיים

יש תופעות שכל אחד צפוי לסבול מהן בשלב מסוים בחייו – אם הוא יחיה מספיק שנים, כמובן, מחלת העיניים קטרקט ("ירוד") עונה על ההגדרה הזו בדיוק. המחלה מתחילה להתפתח לרוב בשנות השישים לחייו של האדם, ושכיחותה עולה עם הגיל. על פי ההערכות, כ-70% מבין המבוגרים בגילאי 75 ומעלה סובלים מקטרקט, הנחשב לאחד הגורמים העיקריים לירידה בראייה בעולם המערבי.

החידושים ששינו את התמונה לחלוטין

"קרני האור שנכנסות לעין נשברות קודם כל על הקרנית, החלק הקדמי והשקוף של העין. לאחר מכן עליהן לעבור לרשתית, ומשם דרך עצב הראייה למוח. הנקודה המרכזית היא שכדי שהאור יעבור בצורה טובה לרשתית וממנה למוח, על העדשה הטבעית של העין להיות שקופה", מסבירה ד"ר עדי עינן ליפשיץ, אחראית תחום הקרנית במחלקת העיניים במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא), מנתחת קטרקט ומומחית למחלות קרנית במרכז עין טל. "עם הגיל, העדשה נעשית עכורה יותר. במצב הזה, קרני האור אינן נשברות בצורה מיטבית ויש פגיעה באיכות ובחדות הראייה, פגיעה אותה מכנים "קטרקט". בדרך כלל קטרקט מתחיל להופיע בגיל המבוגר יותר, אולם ישנם סוגי קטרקט המופיעים בגילאים צעירים יותר עקב תרופות שהאדם נוטל, חבלות פיזית בעין ועוד".

איך מטפלים בקטרקט?

"הטיפול היחידי האפשרי כיום הוא ניתוח, במסגרתו מוציאים את העדשה העכורה ומשתילים במקומה עדשה מלאכותית, חדשה ונקיה. כך קרני האור יכולות להיכנס שוב לעין מבלי שדבר יפריע להן, וכך הראייה משתפרת פלאים. לעיתים קרובות היא חוזרת למצב בו הייתה לפני הקטרקט".

"כיום ניתוחי קטרקט מתבצעים דרך פתחים זעירים הנעשים בקרנית, דרכם שואבים את תוכן העדשה ומשתילים עדשה חדשה. הניתוח יכול להתבצע בצורה ידנית או בשילוב לייזר, כפי שנהוג כיום בעולם המערבי. מכשיר הלייזר יוצר את אותו הפתח בקופסה הקדמית, כשניתן לבחור בצורה מדויקת היכן בדיוק ייעשה הפתח. עובדה זו מגדילה את הדיוק והיעילות של הניתוח, וגם מפשטת אותו. הלייזר מסייע בריכוך ובריסוק העדשה הטבעית, כך שהוצאתה מהעין נעשית במהירות וביתר קלות".


תהליך הוצאת העדשה , באדיבות: מרכז עין טל

אילו טכנולוגיות מרכזיות נוספות מוצעות כיום?

"החידושים בניתוח הקטרקט בעידן הנוכחי אינם קשורים רק לאופן הביצוע שלו, אלא גם לסוג העדשה התוך עינית המושתלת בעין. העדשות כיום מאפשרות לפתור בעיות שונות ומציעות ראייה חדה ומשופרת בהשוואה לשנים קודמות. בעבר היו משתילים עדשה תוך עינית אחת, בעלת מוקד פוקוס אחד שלא ביטלה את הצורך במשקפיים. כיום יש סוגים שונים של עדשות מתקדמות, המכונות עדשות פרימיום. סוג ראשון של עדשות מיוחדות הוא עדשות מולטיפוקליות, עדשות אלו מאפשרות לראות היטב גם לקרוב גם למרחק הביניים השכיח כל כך היום וגם לרחוק, כמעט ללא צורך במשקפיים".

"בעבר, מנותחי קטרקט שסבלו מצילינדר היו זקוקים למשקפיים גם לאחר הניתוח כדי לראות היטב. כיום תמצאו עדשות טוריות – עדשות תוך עיניות מיוחדות המתקנות צילינדר. סוג נוסף בקטגוריית הפרימיום הוא עדשות טוריות מולטיפוקליות, המתקנות גם את הצילינדר וגם את ליקויי ראייה מקרוב ומרחוק כאחד, ללא צורך במשקפיים".

"חשוב לעבור הערכה יסודית של הקרנית טרם הניתוח"

קטרקט ברמה הכללית אינו נחשב למורכב במיוחד לאבחון. מי שחש ירידה בראייה יוכל לאבחן קטרקט, במידת הצורך, בבדיקה אצל רופא עיניים. בנוסף ניתן לאבחן את המחלה בבדיקות שגרתיות, אותן רצוי לבצע אחת לשנה לפחות מגיל ארבעים ואילך. האבחון המהיר והמדויק הכרחי על רקע העובדה שבשלבים הראשונים של המחלה, הניתוח פשוט הרבה יותר והתוצאות משופרות.

מלבד חשיבות הביצוע של הניתוח אצל מנתח מיומן,  נדרשות כמה בדיקות מרכזיות שעל בסיס תוצאותיהן מתכננים את הניתוח, בוחרים בשיטה המתאימה ובעדשה המיטבית למטופל. במרכז הפרימיום של עין טל עורכים בדיקות קדם ניתוחיות מקיפות, המספקות תמונה מלאה לגבי מצב העין. הקרנית מהווה חלק מרכזי מאוד בבדיקות. "יש חשיבות מכרעת לעבור הערכה יסודית של הקרנית לפני ניתוח קטרקט מכמה טעמים", מסבירה ד"ר עינן ליפשיץ. "הסוגיה הראשונה היא יובש בעיניים. המדובר בבעיה נפוצה ששכיחותה באוכלוסייה עולה עם הגיל, בדומה לקטרקט. יובש עלול להשפיע על המדידות הנעשות טרם ניתוח הקטרקט ובכך לפגוע בניתוח, בו כאמור הדיוק הוא הכרחי. טיפול ממוקד ביובש טרם הניתוח הופך לחיוני".

"יובש בעיניים עלול גם להחמיר לאחר ניתוח קטרקט. העין מוחזקת פתוחה במהלך הניתוח, החיטוי של החלק הקדמי של העין עם פולידין בתחילת הניתוח וכן  הטיפות עם חומר משמר בהם משתמשים לאחר הניתוח כל אלה עלולים להחמיר את היובש. כאשר מטפלים ביובש טרום הניתוח, התוצאות הניתוחיות יהיו טובות יותר והסיכוי שהמטופל יסבול מיובש לאחר הניתוח יורד דרמתית. לכן חשובה ההערכה של הקרנית טרם הניתוח וטיפול נכון לפני ניתוח קטרקט".


ד"ר עדי עינן – ליפשיץ , באדיבות: מרכז עין טל

ומה לגבי מראה הקרנית?

"מראה הקרנית הוא חלק מרכזי אחר בהערכה הנעשית טרם ניתוח קטרקט, והוא חשוב במיוחד במקרה של עדשות מיוחדות. עדשות אלה דורשות הערכה מדויקת ומקיפה של הקרנית, כולל מיפוי קרנית, במידת הצורך, כדי להיווכח שהמטופל אכן ייהנה מהיתרונות של העדשות. יש בעיות בקרנית שעלולות להביא לכך שגם לאחר שימוש בעדשות טוריות ומולטיפוקליות, לא יהיה שיפור משמעותי בראייה".

"השלב הבא הוא לבצע הערכה של תפקוד הקרנית. בחלק הפנימי של הקרנית ישנם תאים, בשם אנדותל, שתפקידם לשאוב מים מהקרנית החוצה ובכך לשמור עליה יבשה: אם מצטבר נוזל בקרנית (בצקת) יש פגיעה בראייה. במהלך ניתוח קטרקט עלולה להתרחש פגיעה מסוימת בתאי האנדותל. בנוסף יש לקחת בחשבון מחלות שונות, לדוגמה מחלת פוקס (Fuch’s Endothelial Dystrophy) בה תאי האנדותל יש פגיעה במספר תאי האנדותל ובתפקודם . במסגרת בדיקת הקרנית לפני ניתוח קטרקט בודקים האם התאים האלה נראים בריאים או שיש סימנים לפגיעה בתפקוד שלהם. לעיתים אף צריך בדיקה מיוחדת שנקראת "ספירת אנדותל" כדי להעריך את מספרם. בדיקה זאת חשובה כדי לזהות האם האדם נמצא בסיכון מוגבר לבצקת בקרנית לאחר הניתוח, ובמידה וכן במהלך הניתוח יש לנקוט במספר צעדים אשר נותנים הגנה מיוחדת לאותם תאים ושמירה יתרה עליהם".

ומה עושים כאשר הבצקת בקרנית לא חולפת?

"ברוב המקרים הבצקת בקרנית, במידה ומופיעה לאחר הניתוח, חולפת עם הזמן. תאי האנדותל מתאוששים מהפגיעה הזמנית שנגרמה להם במהלך הניתוח וחדות הראייה משתפרת. אולם בחלק מהמקרים, כולל אצל חלק מהחולים במחלת פוקס, ייתכן מצב בו הקרנית לא תצליח "להתאושש" מהניתוח ותשאר בצקתית גם לאחר הניתוח. במקרים אלו יהיה צורך בניתוח השתלת קרנית. כיום בזכות התקדמות ניכרת בשיטות הניתוחיות אנו יודעים לעשות ניתוח השתלת קרנית בו אנו מחליפים רק את תאי האנדותל שאינם מתפקדים ולא את הקרנית כולה. לניתוח זה, הנקרא DMEK (Descemet Membrane Endothelial Keratoplasty), יש אחוזי הצלחה מאוד גבוהים והוא מאפשר למטופל חדות ראייה טובה מאוד עם זמן החלמה יחסית קצר וסיכונים מעטים".


התמונה באדיבות: Shuterstock

גם בעיות ראייה יכולות להיות "טובות"

ד"ר עינן ליפשיץ סבורה שהסיכונים הנוגעים לקרנית בעקבות ניתוח קטרקט, גם אם קיימים באחוז מסוים מהמקרים, בטלים בשישים אל מול יתרונות הניתוחים וחשיבותם. "אני תמיד אומרת למטופלים שיש סיכוי לבעיות לאחר ניתוח קטרקט, בדומה לכל ניתוח, אך בעיות שיש להן פתרון הן בעיות "טובות". גם אם יש סיבוכים בקרנית לאחר הניתוח, הטכנולוגיה הקיימת פותרת אותם ביעילות".

"אסור לשכוח שניתוח קטרקט הוא אחד הבטוחים הידועים כיום, עם למעלה מ-97% הצלחה. יש לו השפעה חיובית עצומה על חיי המטופלים. קטרקט הרי פוגע בצורה משמעותית באיכות הראייה, וכפועל יוצא מכך באיכות החיים. הסובלים מקטרקט מתקשים או אינם מסוגלים כלל לבצע פעולות בסיסיות, דוגמת נהיגה או קריאה. הניתוח משפר את טיב וחדות הראייה, כך שהאדם עשוי לחזור לתפקוד מלא ולהחזיר לעצמו את העצמאות".

נשמח לעמוד לשירותכם

השאירו פרטים ואנו ניצור איתכם קשר
שינוי גודל גופנים
מצב ניגודיות

Your message has been successfully sent

Unable to send.

השאירו פרטים ואנו נדאג לשלוח לכם את רשימת המומחים הרלוונטיים לכם!