מידע: השתלת קרנית וניתוחים

מהי הקרנית?

הקרנית הינה הרקמה הקדמית ביותר בעין, היא שקופה, ומאפשרת לקרני האור לחדור לעין ללא הפרעה.

מהם תפקידי הקרנית?

תפקידה המרכזי של הקרנית הינו למקד ולהעביר את קרני האור אל קרקעית העין שם נמצאת הרשתית, אשר קולטת את קרני האור ומקודדת אותם לאותות חשמליים, המועברים למח. הקרנית אמנם שקופה ודקה אך חזקה מאד, ומשמשת מגן לעין מפני חיידקים וחומרים זרים. לצורך תפקודה התקין על הקרנית להיות לחה ומכוסה בשכבת דמעות.

המרכז לרפואת עיניים מתקדמת עין טל הינו מרכז המומחים הפרטי הגדול בארץ לרפואת עיניים.
בעין טל פועלים מיטב רופאי העיניים בארץ, כולם מומחים מובילים בתחומם, מרביתם משמשים גם כמנהלי מחלקות, מנהלי יחידות ומנתחים בכירים במחלקות העיניים השונות בבתי החולים הגדולים בארץ.

בניתוח השתלת קרנית, מחליפים את החלק המרכזי של הקרנית הפגועה בקרנית בריאה מתורם. מצבים הגורמים לעכירות או לפגיעה במבנה הקרנית המצריכים השתלת קרנית כוללים:

• קרטוקונוס מתקדם
• בצקת בקרנית, על רקע עדשה תוך עינית מלאכותית או מחלה תורשתית
• צלקות בקרנית לאחר פציעה או זיהום
• עכירות בקרנית עקב פגיעת חומרים כימים (חומצה או בסיס)
• מומים מולדים בקרנית

תרומת קרנית

הקרנית המושתלת נלקחת מאדם שנפטר ותרם אותה בעצמו או באמצעות משפחתו. ניתן לקצור קרנית עד מספר שעות לאחר הפטירה. הקרנית נשמרת בתמיסה ייחודית סטרילית וניתן להשתילה עד כשבועיים לאחר איסופה. לפני כל השתלה נבדקת איכות הקרנית, ומבוצעות בדיקות לשלילת זיהומים בשתל.

מאחר והקרנית איננה מכילה כלי דם, אין צורך בהתאמת סוג הדם של התורם לזה של מקבל הקרנית.

ניתוחי השתלת קרנית מתקדמים

בניתוח השתלת קרנית סטנדרטי, מוחלף החלק המרכזי של הקרנית הפגועה בשלמותו בקרנית בריאה מתורם. הקרנית מונחת במקום ונתפרת במספר רב של תפרים למקומה. לאחר כשנה, התפרים מוסרים, ורק אז מתחיל תהליך התאמת המשקפיים. לעיתים יש צורך בהרכבת עדשות מגע בשל אסטיגמציה (צילינדר) גבוהה או חוסר איזון בין שתי העיניים. סיכויי הצלחת הניתוח נעים בין %80-90 בהתאם להתוויות השונות. הסיבוכים האפשריים רבים והסכנה לדחיית שתל קיימת למעשה, בכל שלב. מרבית השתלים מחזיקים מעמד כ- 20 שנה ואז בהדרגה מאבדים את שקיפותם.

בשנים האחרונות, פותחו שיטות חדשות להשתלת קרנית המיועדות למקרים בהם הפגיעה בקרנית מתמקדת בחלקה החיצוני או הפנימי בלבד, בעוד החלק האחר של הקרנית נותר בריא וניתן לשימור.

ניתוח השכבות החיצוניות בלבד (עבור קרטוקונוס או צלקות בקרנית)

(Deep Stromal Anterior Lamellar Keratoplasty)

השיטה מיועדת לאנשים עם עכירות בקרנית או מחלת קרנית המתבטאות בחלקה החיצוני של הקרנית, כאשר השכבות הפנימיות (הדסצמט והאנדותל) שמורות ומתפקדות. בשיטה זו מסירים את השכבות החיצוניות (האפיתל והסטרומה) מהקרנית החולה, ומשתילים על גבי השכבות הפנימיות של קרנית המטופל את שכבות הקרנית החיצונית של התורם. השתל נתפר בתפרים עדינים ביותר.

יתרונה הגדול של השיטה הוא בכך שהשכבות הפנימיות של קרנית המטופל נשמרות, ואין צורך בפתיחת גלגל העין בעת הניתוח. בשיטה זו יש פחות סיבוכים תוך עיניים כמו קטרקט וגלאוקומה וגם פחות מקרים של דחיית השתל.

השיטה מיועדת למטופלים הסובלים מקרטוקונוס מתקדם, או צלקות בקרנית הקדמית בלבד.

השתלת הקרנית הכוללת את השכבות הפנימיות בלבד

(Deep Lamellar Endothelial Keratoplasty)

בניתוח זה מוחלפות השכבות הפנימיות הפגועות (האנדותל והדסצמט) בקרנית המטופל, באותן שכבות בריאות מקרנית התורם. הרקמה המושתלת מוצמדת לקרנית בעזרת בועת אויר, המחייבת שכיבה על הגב בשעות הראשונות לאחר הניתוח. בשיטה זו הקרנית החיצונית נשמרת, אין צורך בתפירת השתל, ומידת האסטיגמציה (צילינדר) אינה גבוהה.

השיטה מיועדת למטופלים הסובלים מבצקת בקרנית על רקע אי ספיקת תאי האנדותל כמו במחלת Fuchs או על רקע עדשה תוך עינית מלאכותית.

הטיפול לאחר השתלת קרנית

לאחר ההשתלה, יש להתחיל בטיפול הכולל טיפות המכילות אנטיביוטיקה וסטרואידים, בכדי למנוע דחייה של השתל והצטלקות. במקרים בהם מופיעים סימני דחייה של השתל, ניתן להעלות את מינון טיפות הסטרואידים ולהוסיף טיפול בכדורים. המעקב לאחר ההשתלה, הינו תכוף וצמוד.

	מתי מומלץ לעבור ניתוח פטריגיום?
	דלקת בקרנית בשל זיהום
	הרפס בעין מסוג סימפלקס
	הרפס בעיניים מסוג זוסטר
	קרטוקונוס