התוכן העיקרי

הודעת התראה

טיפולי לייזר למחלות רשתית

טיפולי לייזר למחלות רשתית מתבצעים בחדר טיפולים, קרני הלייזר מכוונות לאזורים שונים ברשתית בהתאם למחלה ממנה סובלת העין. הטיפול מתבצע במנורת-סדק שדומה למכשיר המשמש את רופאי העיניים לבדיקות הרגילות, אליו מחובר מקור לייזר שמאפשר לבצע את הטיפול.

מכשיר הלייזר נמצא בחדר טיפולים ייעודי כדי להגן על הסובבים ולוודא שהלייזר יכוון ויגע רק לעין המטופל שצריך אותו. לטיפול בלייזר ברשתית אין צורך בהכנה מיוחדת פרט להרחבת אישונים כמו לבדיקה רגילה, והוא נעשה תחת אלחוש מקומי בטיפות כיוון שיש צורך גם בהנחת עדשת מגע על פני העין.
עדשה זו מאפשר לרופא המטפל לראות את הרשתית בהגדלה המתאימה, לתכנן ולבצע את הלייזר באופן מדויק.

קרני לייזר שמכוונות אל הרשתית גורמות לחימום נקודתי של הרשתית ושכבת הדמית (כורואיד) שתחתיה, ויוצרות כוויה שהופכת בהמשך לצלקת.

ישנם מספר סוגים של טיפולי לייזר למחלות רשתית שונות:

טיפול לקרעים ברשתית – Laser Retinopexy

בכל עין מתרחש בשלב מסוים תהליך פיזיולוגי בו הזגוגית (הג'ל השקוף שממלא את חלל העין) נפרד מהרשתית שנמצאת תחתיו ומהווה את החלק הפנימי של דופן העין.
כאשר מתרחש ניתוק זה, שנקרא Posterior Vitreous Detachment) PVD), במקרים רבים חשים ב"נקודות" או "חוטים" שחורים בעין, וייתכנו גם הבזקי אור.
הופעת סימנים אלה אופיינית לניתוק הזגוגית, אך מחייבת בדיקה כיוון שבחלק מהמקרים במהלך הניתוק נגרמת משיכה חזקה על הרשתית שעלולה לגרום לקרעים או חורים בה.
קרעים וחורים ברשתית עלולים לאפשר מעבר של נוזל מחלל הזגוגית דרכם אל מתחת לרשתית, ולגרום להתפתחות של הפרדות רשתית, שהיא בעיה משמעותית ומסכנת ראייה שיש לטפל בה בניתוח דחוף.
במקרים בהם מתגלים קרעים או חורים ללא הפרדות, ניתן לבצע סביבם טיפול בלייזר ובכך לגרום להצמדה של הרשתית סביבם לשכבת הדמית שתחתיה ולמנוע את האפשרות להתפתחות של הפרדות רשתית.
בטיפול זה הרופא מכוון את הלייזר ויוצר כוויות בצורת 3 טבעות סביב הקרע או החור, כך שאיזור זה למעשה "מולחם" ולא יוכל להפרד בעתיד. הטיפול אורך מספר דקות, ולאחריו אין מגבלות.


צילום של קרע בהיקף הרשתית מוקף בצלקות לייזר

 

טיפול להיקף הרשתית בחולי סכרת – Laser Pan-Retinal Photocoagulation) PRP)

אחד המנגנונים העיקריים בהם מחלת הסכרת פוגעת בגוף הוא תהליך האיסכמיה. הסכרת פוגעת בעיקר בדפנות כלי דם קטנים ופוגעת בתפקודם, וגורמת למצב שהרקמות אותן הם מספקים לא מקבלות די חמצן.
האיברים העיקריים שנפגעים במהלך הסכרת הם אלה שעשירים בכלי דם קטנים – כגון הכליות, עצבים היקפיים והרשתיות. מצב של חסר יחסי בחמצן נקרא איסכמיה, והוא גורם לרקמות שחשות כי חסר להן חמצן להפעיל מנגנוני פיצוי שבדרך כלל גורמים לסיבוכים נוספים.
כאשר הרשתית נמצאת בתנאי איסכמיה, עלולים להווצר בה כלי דם חדשים (neo-vascularization).
כלי דם אלה אינם תקינים, ונוטים לדלוף ולדמם. מסיבה זו הם גם אלה שאחראיים לסיבוכים המשמעותיים של סכרת בעיניים שגורמים לירידה בראייה, כגון דימום בחלל הזגוגית או הפרדות של הרשתית.
בסכרת האיסכמיה של הרשתית קורית ברוב המקרים בהיקף, באיזורים שפחות חשובים לראייה חדה אלא לשדה הראייה ההיקפי. כבר לפני למעלה מ-30 שנה הוצע לטפל ברשתית איסכמית ע"י לייזר, ובכך להפוך אותה לקרמת צלקת שלא תושפע עוד מהאיסכמיה.
במחקרים גדולי שנערכו הוכח כי כאשר יש איסכמיה משמעותית ברשתית בעיניים של מטופלים עם סכרת (מצב שנקרא high-risk proliferative diabetic retinopathy), שניתנת לזיהוי ומעקב באמצעות בדיקה קלינית וצילומי פלורסאין, טיפול בהיקף הרשתית בלייזר הביא לירידה ניכרת בשיעור ההיארעות של סיבוכים הגורמים לירידה בראייה. כלומר, ישנם מצבים בהם עדיף "לוותר" על הרשתית ההיקפית ולטפל בה בלייזר, על מנת לשמור על הרשתית המרכזית וחדות הראייה.
טיפול זה זכה להצלחה רבה והוא בשימוש עד היום במטופלים סכרתיים בהם נמצאת מידה גבוהה של איסכמיה ברשתית.

באופן דומה, הרשתית הופכת לאיסכמית גם במטופלים הסובלים מחסימת ורידי הרשתית. האיסכמיה יכולה לערב את כל הרשתית בחולים עם חסימה של וריד הרשתית המרכזי (central retinal vein occlusion), או רק את חלקה בחולים עם חסימה של אחד מסעיפיו (branch retinal vein occlusion).
גם במקרים אלה עלולים להתפתח כלי דם חדשים ולא תקינים שעלולים לדלוף ולדמם ובכך לגרום לסיבוכים. במידה והם קיימים, מטפלים באיזורי הרשתית האיסכמית בלייזר.

בנוסף, ישנן מחלות נוספות שעלולות לגרום לאיסכמיה של הרשתית. גם בהן, במידה ונוצרים כלי דם חדשים לא תקינים, מומלץ לבצע טיפול בלייזר. דוגמאות למחלות אלה הן למשל אנמיה חרמשית, חסימת עורקי הרשתית, או מחלות כלי דם (וסקוליטיס) שמערבות גם את הרשתית, ועוד.

טיפול בלייזר להיקף הרשתית כולל שטח גדול יותר מטיפול ממוקד סביב קרע. הוא מתבצע באותו אופן, אך דורש זמן רב יותר ובחלק מהמקרים מקובל לפצל אותו ל-2 או 3 טיפולים עד להשלמת כל הטיפול הנדרש.


צילום של רשתית שעברה טיפול לייזר PRP עקב סכרת

 

טיפול בלייזר לבצקת מקולרית – Focal Laser

מגוון של מחלות רשתית עלולות לגרום לבצקת במקולה (macular edema), שהיא מרכז הראייה  ולכן הדבר גורם לירידה בחדות הראייה. המחלות השכיחות ביותר שגורמות לבצקת במקולה הן סכרת וחסימות ורידי הרשתית.
כיום עיקר הטיפול בבצקת מקולרית הוא בהזרקות תוך-עיניות של תרופות מסוגי נוגדי-VEGF (אבסטין, לוסנטיס או איליאה) או סטרואידים (טריאסנס או אוזורדקס).
לפני פיתוח תרופות אלה, היה מקובל לטפל בבצקות בלייזר, במידה והיו מזוהים מוקדים מהם מתחילה הדליפה שגורמת להן (ניתן לזהות זאת בצילום פלורסאין).
כיוון שטיפול בלייזר במרכז הראייה עלול לגרום להפרעה לראייה המרכזית, וכיוון שהטיפול בהזרקות תוך-עיניות הוכח כיעיל ממנו, כיום נעשה בלייזר שימוש מועט לטיפול בבצקת מקולרית.
אולם, ישנם מקרים בהם הוא עדיין יעיל, והוא עדיין משמש כאפשרות טיפולית במידה והזרקות תוך-עיניות לא הביאו לספיגה מלאה של הבצקת. גם טיפול זה מתבצע באותו אופן, והוא בדרך כלל קצר מאוד.

 

כתב: פרופ' אלעד מויסייב , רופא עיניים ומנתח, מומחה למחלות רשתית וקטרקט, בי"ח איכילוב

 
 
 
ביצוע טיפול לייזר לרשתית ע"י רופאת עיניים מומחית